ספר נשים: הלכות גירושין, פרק ט

כב) אמר הבעל לעדים 'לאחר שנים עשר חדש כתבו גט לאשתי', או שאמר להם 'כתבו ותנו גט לאשתי לאחר שנים עשר חדש', הרי אלו כותבין ונותנין לה אחר הזמן שקבע. ואם כתבוהו בתוך הזמן, אף על פי שנתנוהו לה אחר זמן שאמר, אינו גט. כתבוהו אחר זמן שאמר, ומת קודם שינתן לה, אינו גט, שהרי אין גט אחר מיתה. ואם לא נודע אם מיתה קדמה לנתינת הגט או נתינת הגט קדמה למיתה, הרי זו ספק מגורשת.
כג) אמר להן הבעל כתבו ותנו לאשתי גט אחר השבוע – שבע שנות שמיטה, ולא פירט כמה זמן לאחר השבוע יכתבו את הגט, אין כותבין אלא עד – בתוך שנה אחר השבוע, אך לאחר שהסתיימה אותה שנה אינם יכולים לכתוב, שאין זמן זה קרוי 'לאחר השבוע'. אמר להן כתבו ותנו לאשתי גט לאחר השנה, כותבין רק עד לאחר חודש משנה שניה, אך אחרי שהסתיים החודש הראשון מהשנה השניה, כבר אין זמן זה מכונה 'לאחר השנה'. אמר להן שיכתבו ויתנו לאחר החודש, כותבין רק עד לאחר השבת (-עד סוף השבוע הראשון) מחדש שני. אמר להן לאחר השבת – לאחר השבוע, כותבין לאחר יום השבת – מיום ראשון בשבוע ועד סוף יום שלישי, ששלשה ימים אלו מכונים 'לאחר השבוע'. אמר להן כתבו ותנו לה קודם השבת, כותבין מיום רביעי ועד סוף יום שישי ונותנין לה, אך לפני יום רביעי אין שלשת הימים הראשונים שבשבוע מכונים 'קודם השבת'.