ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יג
כא) מצאוהו הרוג או מת, אם פדחתו וחטמו ופרצוף פניו קיימין, והכירוהו בהן שהוא פלוני, מעידין עליו שמת ומשיאים את אשתו. ואם ניטל אחד מאלו, אף על פי שיש להם סימנין בגופו ובכליו (-בבגדיו), ואפילו שומא, אין מעידין עליו שמת, כיון שיש לחשוש שמא אדם אחר הוא. במה דברים אמורים, שאם היו פדחתו חוטמו ופרצוף פניו קיימים מעידים עליו שמת, באופן שראוהו בתוך שלשה ימים אחר הריגתו או אחר מיתתו, אבל אחר שלשה ימים אין מעידין עליו, מפני שפרצוף פניו משתנה.
כב) טבע בים, והשליכו הים ליבשה אפילו אחר כמה ימים, אם הכירו פניו וחטמו, מעידין עליו, והטעם לכך, כיון שאינו משתנה במים לאחר שלשה ימים אלא רק לאחר זמן מרובה, ואם שהה ביבשה אחר שהושלך מן הים י"ב שעות, ונתפח, אין מעידין עליו, שהרי נשתנה. כשמסתכלין בצורתו כדי להכירו להעיד עליו, בודקין אותו ורואין אותו אפילו בלילה, לאור הנר או לאור הלבנה.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
