ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ד
טז) חלצה בלילה, או שחלצה בפני שנים, או בפני שלשה ונמצא אחד מהן קרוב או פסול, או שהיה המנעל קשור למעלה מן הארכובה, או שהתיר הוא את שרוכי הנעל ושמטה היא, או שהתירה היא ושמט הוא, או שנתכוונה היא לשם חליצה ולא נתכוון הוא, או שנתכוון הוא לשם חליצה ולא נתכוונה היא, וכן קטנה שחלצה לגדול, חליצתו פסולה. וכן אם חלצה בפני יחיד, ואפילו בינו לבינה ובלילה, הרי זו חליצה פסולה. אבל חרש שוטה וקטן שחלצו, וכל החולץ למי שהיא פטורה מן החליצה ומן הייבום, אינה חליצה כלל:
יז) יבם שרגלו הימנית חתוכה, אינו חולץ בשמאל. ואם חלצה מעל שמאלו, חליצתה פסולה. היתה רגלו עקומה לאחור, או הפוכה על צידה, או שהיה מהלך על ראשי אצבעות רגליו, הרי זה אינו חולץ, כיון שהחולץ צריך לנעוץ עקיבו בארץ, וזה אינו יכול לעשות כן. ואם חלצה למי שרגלו כך, חליצתה פסולה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
