ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ה
יא) יבמות רבות הבאות מבית אחד (-שהיו כולן נשותיו של אדם אחד שמת), כיון שנבעלה אחת מהן בעילה כשרה, או נחלצה אחת מהן חליצה מעולה, הותרו הכל, ונסתלקה זיקת היבם מעליהן. ואם נבעלה אחת מהן בעילה פסולה, או נתן לה מאמר פסול, וכפי שהתבאר עניינם לעיל, נאסרו כולן לייבום, וצריכה גט זו שנבעלה או שנתן לה המאמר, וצריכה חליצה גם היא עצמה וגם (כל) אחת מהן כדי להתירן לזר, שאין זיקת הייבום מסתלקת בבעילה פחותה:
יב) נחלצה אחת מהן חליצה פחותה, הותרה להנשא לזר רק זו שנחלצה, אבל צרתה אסורה להנשא לזר עד שתחלוץ גם היא, או עד שיחלצו כל האחין לראשונה שנחלצה החליצה הפחותה, כיון שאין חליצה פחותה מסלקת זיקת יבום מבית זה עד שתחזור אחת מהן על כל האחין, או עד שתחלוץ כל אחת מהן אפילו על ידי אחד האחים:
<p>שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!</p>
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
