ספר נשים: הלכות נערה בתולה, פרק א
א) מי שפיתה בתולה, קונסין אותו משקל חמשים סלעים של כסף מזוקק, והוא הנקרא 'קנס', וכן אם אנס אותה. וקנס זה מצות עשה של תורה, שנאמר 'ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף'.
ב) ואי זה הוא 'מפתה' ואי זה הוא 'אונס', מפתה היינו לרצונה, ואונס שבא עליה בעל כרחה. כל הנבעלת בשדה, הרי זו בחזקת אנוסה, ודנין אותה בדין אנוסה, עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה. וכל הנבעלת בעיר הרי זו בחזקת מפותה, מפני שלא זעקה, עד שיעידו העדים שהיא אנוסה, כגון שיעידו ששלף חרב ואמר לה אם תזעקי אהרוג אותך.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
