עניני חומש, פרק כ
יש אומרים, שהדין שאין לאדם לבזבז יותר מחומש נכסיו לצדקה הוא רק כשמחפש בעצמו עניים, אבל אם באו לפניו עניים הזקוקים לאוכל או לבגדים, רשאי להאכילם לשובע ולתת להם בגדים כדי מחסורם, ומידת חסידות היא. ואם נוגע הדבר לפיקוח נפש, כגון שבוי שעשוי למות בשבי אם לא יפדוהו, או רעב ללחם וכדומה, שיש בזה משום פיקוח נפש, אין שייך בזה כלל שיעור חומש, ועליו להצילם בכל אופן.
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ,
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ"
(ויקרא רבה)
