פרק ב. איסור ריבית באישים שונים
מעות צדקה וריבית לצורך מצוה
לג. כל כספי הצדקה, כגון ועדות צדקה של עניים, כספים להחזקת תורה, כוללים, תלמודי תורה, בתי חינוך לבנות, קופת בית הכנסת, וכן כספים שהוקדשו לשאר מצוות, או לעשיית חסד, התירו גם כן להלוותם בריבית דרבנן.
לד. אולם, לא התירו זאת אלא כל זמן שהם מעות הציבור. ואם הכסף כבר הגיע לידי יחיד, כגון שעני או תלמיד חכם קיבל את הכסף, וכן אברך כולל שקיבל מילגה, ברור שאין היתר להלוותו בריבית דרבנן. וביתום התירו זאת, אף כשהכסף שייך ליתום מסוים, אבל לעני, לת"ח, לחולה וכדומה, אין היתר זה.
<p>© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.</p>
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
