פרק ז: רבית שאינה מהלוה למלוה, ודיני ערב
דיני ערב
יד. ישראל שלוה בריבית מחבירו, אסור לכל אדם להיות ערב להלואה זו, באף אחד משלשת אופני הערבות הנ"ל.
טו. הרוצה לשלם לערב עבור אחריותו לחוב שאין בו ריבית, אם אי אפשר לגבות ממנו לפני שמבקשים מהלוה דהיינו ערב סתם] מותר.
אולם ערב שאפשר לגבות ממנו לפני שגובים מהלוה דהיינו 'ערב קבלן'] טוב להחמיר שלא לשלם לו שכר עבור זה, אך המיקל יש לו על מי לסמוך.
אבל ערב שהמלוה יכול לגבות את החוב רק ממנו ולא מהלוה דהיינו 'ערב שלוף דוץ'], אסור לו לקבל שכר עבור זה, משום איסור ריבית.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
