בביאור מפסידי הזהירות

הנה מפסידי מידת הזהירות ומרחיקיה הם שלשה: האחד, הוא הטיפול והטרדה העולמית. השני, השחוק והלצון. השלישי, החברה הרעה. ונדבר בהם אחד לאחד. הנה הטפול והטרדה, כבר דברנו מהם למעלה, כי בהיות האדם טרוד בעניני עולמו, הנה מחשבותיו אסורות בזיקי המשא אשר עליהם, ואי אפשר להם לתת לב אל המעשה. והחכמים עליהם השלום, בראותם זאת, אמרו (אבות פ"ד): הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. כי הנה העסק מוכרח הוא לאדם לצורך פרנסתו, אך ריבוי העסק אינו מוכרח שיהיה כל כך גדול עד שלא יניח לו מקום אל עבודתו, על כן נצטוינו לקבוע עתים לתורה, וכבר זכרנו שהיא המצטרכת יותר לאדם כדי שיגיע אל הזהירות, וכמאמר רבי פינחס: 'תורה מביאה לידי זהירות', וזולת התורה לא יגיע אל הזהירות כלל, והוא מה שאמרו ז"ל (שם פרק ב): ולא עם הארץ חסיד. וזה, כי הבורא יתברך שמו שברא היצר הרע באדם, הוא שברא התורה תבלין לו, וכמו שאמרו חז"ל, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין.