פרשת חיי שרה
עניני הפרשה: פטירת שרה • קניית מערת המכפלה • שליחות אליעזר ונשואי יצחק ורבקה • בחירת יצחק ושילוח בני הפילגשים • פטירת אברהם • ישמעאל, צאצאיו ופטירתו
- פטירת שרה: לאחר עקידת יצחק נודע הדבר לשרה אימנו, אך היא שמעה רק שעמד בנה להשחט ולא הספיקו לספר לה שבסוף לא נשחט, ומתוך כך פרחה נשמתה ממנה ומתה. שרה היתה באותו זמן בת מאה עשרים ושבע שנים, וכל שנותיה היו שוות לטובה – שבהיותה בת מאה היתה כבת עשרים ללא חטא [שהרי אין מענישים בדיני שמים קודם גיל עשרים], וכשהיתה בת עשרים היתה כבת שבע ליופי. בעת מיתתה היתה בחברון, המכונה גם 'קרית ארבע', ובא אברהם מבאר שבע להספידה ולבכות עליה.
- קניית מערת המכפלה: רצה אברהם לקבור את שרה במערת המכפלה, שם כבר נקברו אדם הראשון וחוה, ובתחילה ביקש מבני חת שימכרו לו 'אחוזת קבר' סתם, אך אחרי שאמרו לו שהוא כנשיא אלהים בתוכם ויכול לבחור לעצמו איזה מקום שירצה, ביקש שיפגישוהו עם עפרון בן צוחר שהיה הבעלים של מערת המכפלה, כדי שימכרנה לו. בתחילה אמר עפרון שאינו רוצה לקבל כלל ממון תמורת המערה, אך לאחר שאברהם עמד על כך שברצונו לרכוש את המקום בכסף מלא, ביקש עפרון מחיר גבוה ביותר של ארבע מאות שקל כסף, במטבעות גדולות עוברות לסוחר, כדרך הרשעים – שאומרים הרבה ואינם עושים אפילו מעט. לאחר שנתן אברהם לעפרון את הכסף וקנה את המקום, קבר במערה זו את שרה.
- שליחות אליעזר: רצה אברהם להשיא ליצחק בנו אשה ממשפחתו שבארם נהריים, אך לא רצה שיצחק עצמו יצא מארץ ישראל [כי בעת העקידה התקדש יצחק להיות כקרבן עולה, שאסור להוציאו לחוץ לארץ (רש"י כו ב)], ולכן שלח את אליעזר עבדו להביא כלה ליצחק ממשפחתו, השביעו בה' שלא יקח אשה ליצחק מבנות הכנעני אלא מארצו וממשפחתו, והוסיף ואמר לו שה' ישלח את מלאכו לפניו לעוזרו בשליחותו, אך אם לא ימצא שם אשה יהיה רשאי להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממרא בעלי ברית אברהם, ובלבד שלא יוציא את יצחק לחוץ לארץ.
לקח אליעזר עשרה גמלים שהיה ניכר עליהם שהם מגמלי אברהם, שהיו זמומים כדי שלא יוכלו לאכול משל אחרים, ועמו תכשיטים, מתנות ופירות מארץ ישראל, וכן שטר מתנה שכתב אברהם ליצחק על כל נכסיו, כדי שירצה כל אחד לתת את בתו ליצחק. נעשה נס לאליעזר והגיע ב'קפיצת הדרך' באותו יום לפנות ערב לארם נהריים, בזמן שבנות העיר יוצאות לשאוב מים, והבריך את הגמלים מחוץ לעיר סמוך לבאר המים.
כדי לדעת מי מהבנות ראויה ליצחק ומתאימה להכנס לביתו של אברהם התפלל אליעזר לה' שיתן לו סימן, על ידי שהוא יבקש מהנערה שתשקה אותו מים, והנערה שתאמר לו שתשקה גם אותו וגם את הגמלים שעמו הרי זה סימן שהיא גומלת חסדים וראויה היא להכנס לבית אברהם ולהנשא ליצחק, ואם יתברר שאכן היא ממשפחת אברהם, הרי זו הוכחה שהתקבלה תפילתו.
- בחירת רבקה ליצחק: קודם שסיים אליעזר את תפילתו הגיעה לשם רבקה בת בתואל בן נחור אחי אברהם לשאוב מים, שהיתה טובת מראה וצנועה, וראה אליעזר שמי הבאר עולים לקראתה. לאחר שמילאה את כדה במים רץ אליעזר לקראתה וביקש ממנה לשתות מעט מים מכדה, רבקה מיהרה להוריד את כדה להשקותו, ואחר כך אמרה לו שתשאב מים גם לגמליו, ומיהרה לשאוב מים כדי צורך שתיית כל הגמלים והשקתה גם את כל האנשים שהיו עם אליעזר. אליעזר נבהל מכך שראה שדבריו עומדים הצליח, ואף שעדיין היה משתומם וחושב האם אכן היא ממשפחת אברהם או לא, היה בטוח שבזכות אברהם הצליח ה' את דרכו והקרה לו בת ממשפחתו, ולכן נתן לה את התכשיטים – נזם וצמידים, ואחר כך שאל אותה בת מי היא, והאם יש בבית אביה מקום ללון לילה אחד. רבקה השיבה לו [על ראשון ראשון, ועל אחרון אחרון] שהיא בת בתואל בן נחור, ושיש להם מאכל רב לבהמותיו, ומקום בביתם ללון אפילו כמה לילות. כששמע אליעזר שהיא ממשפחת אברהם השתחווה לה' והודה לו על כך שזימן לפניו נערה מבית משפחת אברהם.
- בבית בתואל ולבן: בינתיים רצה רבקה לספר לאמה את מה שאירע לה, ואליעזר נשאר לשמור על הגמלים סמוך לבאר המים, כשראה לבן אחי רבקה את התכשיטים שקיבלה הבין שאליעזר הוא אדם עשיר ונתן עיניו בממונו, ולכן רץ לקראתו אל באר המים ואמר לו שפינה את הבית מעבודה זרה ויש מקום בבית לו ולגמליו. כשנכנס אליעזר לביתם התיר את הזמם של הגמלים כדי שיוכלו לאכול, ונתנו לפניו מאכל לגמלים ומים לרחוץ את רגליו ורגלי אנשיו, אך כשנתנו לפניו לאכול אמר שאינו רוצה לאכול עד שיאמר את דבריו. כשסיפר לבתואל אביה וללבן את מה שאירע עם רבקה שינה מעט ולא אמר להם שנתן לה את התכשיטים קודם ששאלה בת מי היא, שלא יתמהו על מעשיו, אלא אמר שתחילה שאלה בת מי היא ואחר כך נתן לה את התכשיטים. ובתואל ולבן השיבו לו שלא יוכלו לעכב את הדבר בשום דרך – לא על ידי טענה רעה ולא על ידי טענה הגונה – כי ניכר שמאת ה' יצא הדבר. כאשר שמע זאת אליעזר חזר והשתחווה לה' להודות על הבשורה הטובה, ונתן לרבקה כלי כסף וכלי זהב ובגדים, וללבן ולאמה נתן פירות מארץ ישראל.
אמנם בתואל רצה לעכב את הענין ולבטלו ולכן בא מלאך והמיתו, ולבן ואמה אמרו שתשאר עמהם רבקה עשרה או שנים עשר חודשים, כדי שתכין עצמה לנישואין בתכשיטים ראויים, אך אליעזר ביקש מהם שלא יעכבוהו כיון שה' הצליח את דרכו. שאלו את פי רבקה והשיבה שרצונה לילך עם אליעזר אל יצחק, גם אם הם לא יסכימו לכך. שלחו אותה עם אליעזר, ובירכו אותה שבה תתקיים הברכה שבירך ה' את אברהם שירבה את צאצאיו, ולא באשה אחרת, וצאצאיה ינצחו את אויביהם.
כשבא אליעזר עם רבקה יצא יצחק להתפלל בשדה לפנות ערב, וכשראתה אותו רבקה הטתה את עצמה מהגמל לכיוון הארץ, אך לא נפלה עד הארץ, ושאלה את אליעזר מי הוא אדם זה הבא לקראתם, וכשהשיב לה אליעזר שהוא יצחק, כיסתה את פניה בצעיף, דרך בושה. סיפר אליעזר ליצחק את הניסים שהיו לו, שהגיע בו ביום בקפיצת הדרך, ושנזדמנה לו רבקה על פי הבקשה שביקש בתפילתו. הביאה רבקה לאהלו וראה שהיא צדיקה כמו שרה אמו, והסימנם לכך היו שהיתה הברכה שרויה בעיסתן, הנר נשאר דולק משבת לשבת, וענן קשור על האהל. נשא יצחק את רבקה לאשה ואהבה, והתנחם בה על מיתת שרה אמו.
- בחירת יצחק מבין שאר בני אברהם: באותו זמן לקח אברהם אשה ושמה קטורה, והיא הגר, ומכונה כאן 'קטורה' כיון שהיו מעשיה נאים כקטורת, וכיון ש'קשרה' את עצמה שלא נישאה לאיש אחר מזמן שפרשה מאברהם ועד עתה שחזרה אליו, ובניה היו זִמְרָן, יָקְשָׁן, מְדָן, מִדְיָן, יִשְׁבָּק וְשׁוּחַ. ולצאצאים אלו נתן אברהם מתנות ושילחם למזרח, ואת כל אשר לו נתן אברהם ליצחק, וכן נתן לו את הכח שניתן לו מאת ה' לברך את מי שירצה.
- פטירת אברהם: אברהם חי מאה שבעים וחמש שנים, וכל שנותיו היו ללא חטא כפי שהיה בהיותו בן חמש, ונפטר בשיבה טובה, כי עוד בחייו עשה ישמעאל תשובה, ולכן הכיר ישמעאל בגדלותו של יצחק וכיבדו ללכת לפניו בעת קבורת אברהם, ונקבר אברהם במערת המכפלה. לאחר מיתת אברהם התגלה ה' ליצחק וניחמו תנחומי אבלים.
- בני ישמעאל בן אברהם: ישמעאל בן אברהם חי מאה שלשים ושבע שנים, והיו לו שנים עשר בנים, והם נְבָיֹת, קֵדָר, אַדְבְּאֵל, מִבְשָׂם, מִשְׁמָע, דוּמָה, מַשָּׂא, חֲדַד, תֵימָא, יְטוּר, נָפִישׁ וָקֵדְמָה, כל אחד מהם היה נשיא לאומתו, ומת ישמעאל לאחר שחזר בתשובה ובשעת מיתתו היה צדיק.
"וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא"
(נחמיה ח ח)
