קבלת שבת (א)

בֹּאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה (-שבת שהיא בת זוג לישראל) לקבל את פניה, לִקְרַאת שַׁבָּת מַלְכְּתָא (-המלכה), לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין – אל שדה התפוחים הקדושים (-מרמז לבחינת המלכות המאירה בליל שבת קודש).

לְכָה – בואו דוֹדִי – אֲהוּבַי וְרֵעַי (-בני ישראל) ונצא לִקְרַאת כַּלָּה (-שבת שהיא בת זוג לישראל), את פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה (-נקבל את פניה בכניסתה).

"שָׁמוֹר" את יום השבת מלחללו (-שבדברות אחרונות, דברים ה, יב) וְ"זָכוֹר" את יום השבת לקדשו (-שבדברות ראשונות, שמות כ, ח) – שני מצוות אלו בְּדִבּוּר אֶחָד הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד (-בדרך נס ופלא שרק ה' שהוא אחד יחיד יכול לעשות) – יְהֹוָה שהוא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (-שלעתיד לבוא יעבדו כל העמים רק אותו לבדו-) נתן לנו מצות השבת שתהיה לנו לְשֵׁם גדול וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה (-להורות כי רק בנו בחר מכל העמים).