שיעור 10. ספר שמואל א', פרק ב, י

(י) ה֞' יֵחַ֣תּוּ מְרִיבָ֗ו עָלָו֙ בַּשָּׁמַ֣יִם יַרְעֵ֔ם ה֖' יָדִ֣ין אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן מְשִׁיחֽוֹ׃

֍            ֍            ֍

לאחר שסידרה חנה את שבחו של הקדוש ברוך הוא, התפללה בפסוק הבא על בנה שמואל, וכללה בתפילתה את עיקרי הדברים שעשה שמואל בחייו:

(י) ה', מבקשת אני, יֵחַתּוּ מְרִיבָו – אותם שיריבו עם שמואל, והם הפלישתים, יישברו בפניו, עָלָו – בזכותו של שמואל בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם – יתן עליהם ה' קולות מן השמים [וכפי שאירע ויסופר להלן (ז י) 'וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל בַּיּוֹם הַהוּא עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וַיִּנָּגְפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל'], ה', מבקשת אני ששמואל יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ – יהא שופט בכל ארץ ישראל, וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ – כשימליך שמואל את שאול, יתן ה' עוז לשאול המלך להושיע את ישראל, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ – כשימליך שמואל את דוד המלך בשמן המשחה ירים ה' את קרנו של דוד. ובתפילה זו כללה את הדברים העיקריים אשר נעשו על ידי שמואל הנביא.