שיעור 103, ספר יחזקאל, פרק טז, ט-יא

ט וָֽאֶרְחָצֵ֣ךְ בַּמַּ֔יִם וָֽאֶשְׁטֹ֥ף דָּמַ֖יִךְ מֵֽעָלָ֑יִךְ וָֽאֲסֻכֵ֖ךְ בַּשָּֽׁמֶן׃ י וָֽאַלְבִּישֵׁ֣ךְ רִקְמָ֔ה וָֽאֶנְעֲלֵ֖ךְ תָּ֑חַשׁ וָֽאֶחְבְּשֵׁ֣ךְ בַּשֵּׁ֔שׁ וַֽאֲכַסֵּ֖ךְ מֶֽשִׁי׃ יא וָֽאֶעְדֵּ֖ךְ עֶ֑דִי וָֽאֶתְּנָ֤ה צְמִידִים֙ עַל־יָדַ֔יִךְ וְרָבִ֖יד עַל־גְּרוֹנֵֽךְ׃

(ט) ואת הדברים שלא עשו לך בעת שנולדת, עשיתי לך כעת, וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם, וָאֶשְׁטֹף דָּמַיִךְ מֵעָלָיִךְ, וָאֲסֻכֵךְ בַּשָּׁמֶן, לעדן את הבשר (בעת שעברו ישראל בים סוף רחץ מהם ה' את הדעות הכוזבות, כי האמינו בו כולם. אחר כך נתן להם חוקים ומשפטים, בדומה לסיכה בשמן).

(י) וָאַלְבִּישֵׁךְ בגדי רִקְמָה (כך בהר סיני נתן ה' לישראל את התורה, וכאילו הלביש להם בגדי פאר רוחניים, להיות לו ממלכת כהנים וגוי קדוש), וָאֶנְעֲלֵךְ נעלים העשויות מעור תָּחַשׁ, וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ – בחגורת פשתן, וַאֲכַסֵּךְ כיסיתי את ראשך וגופך בבגד מֶשִׁי (וארבעת הבגדים שהוזכרו כאן רומזים לארבעת בגדי הכהונה, רקמה כנגד הכתונת, נעלי תחש כנגד המכנסים, השש הוא האבנט, והמשי הוא המגבעת).

(יא) וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי – קישטתי אותך בתכשיטים מעל הבגדים (והם שש מאות ושלש עשרה המצוות שניתנו לישראל), וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ (כנגד המצוות שנעשות בידים), וְרָבִיד – שרשרת עַל גְּרוֹנֵךְ (כנגד המצוות הנעשות בקול ובדיבור, ולכן אמר 'גרונך' ולא 'צוארך', לרמז שהוא תכשיט פנימי, בגרון, שממנו יוצא הדיבור).