ו כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר אֵלַ֖י אֲדֹנָ֑י לֵ֚ךְ הַֽעֲמֵ֣ד הַֽמְצַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִרְאֶ֖ה יַגִּֽיד׃ ז וְרָ֣אָה רֶ֗כֶב צֶ֚מֶד פָּֽרָשִׁ֔ים רֶ֥כֶב חֲמ֖וֹר רֶ֣כֶב גָּמָ֑ל וְהִקְשִׁ֥יב קֶ֖שֶׁב רַב־קָֽשֶׁב׃ ח וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵ֑ה עַל־מִצְפֶּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֗י אָֽנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַ֨ל־מִשְׁמַרְתִּ֔י אָֽנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כָּל־הַלֵּילֽוֹת׃ ט וְהִנֵּה־זֶ֥ה בָא֙ רֶ֣כֶב אִ֔ישׁ צֶ֖מֶד פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר נָֽפְלָ֤ה נָֽפְלָה֙ בָּבֶ֔ל וְכָל־פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֶ֖יהָ שִׁבַּ֥ר לָאָֽרֶץ׃ י מְדֻֽשָׁתִ֖י וּבֶן־גָּרְנִ֑י אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת ה֧' צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִגַּ֥דְתִּי לָכֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(ו) עתה מתאר הנביא את דבריו של הצופה השני, שהוא עומד ומצפה לראות את קיום דבר ה' על מפלת בבל, כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי, לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה – אדם העומד ומצפה שיתקיים דבר ה' ביד הנביא, אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד.
(ז) ואחרי שהמתין המצפה ימים רבים, וקיוה לראות את מפלת בבל, וְרָאָה באותו זמן שהגיעה אליו בשורת מפלת בבל רק רֶכֶב של צֶמֶד פָּרָשִׁים, והם שני השרים שברחו מבבל לאחר שהרגו את בלשאצר, וברחו אל פרס ומדי, ושני הפרשים הללו, לרוב זריזותם לברוח לא מצאו סוסים, אלא רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל – האחד רכב על חמור והשני על גמל, וְהִקְשִׁיב הצופה, קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב, כי אותם בורחים השמיעו קול, כי מאיתם תצא הבשורה כל נפילת בבל.
(ח) וכיון שאותו מצפה חשב שתבוא מפלת בבל בקול רעש גדול של מלחמה, תמה על כך שרק צמד פרשים מבשרים על נפילת בבל, וַיִּקְרָא בקול גדול כאַרְיֵה עַל מִצְפֶּה, אֲדֹנָי, אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם, וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל הַלֵּילוֹת, להמתין לראות את קיום דבר ה' על נפילת בבל.
(ט) וְהִנֵּה זֶה בָא, רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים, וכי באלו לבדם תיפול בבל. אולם בתוך הדברים נודע לו כי אכן נפלה בבל, ופרשים אלו מבשרים על הריגת בלשאצר, ומרדו בבבל, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר, אכן נָפְלָה, נָפְלָה בָּבֶל, וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ, ובכך מתאר את אופן נפילת בבל, שהיה פתאום ובבת אחת, ובכך ראו הכל שנעשה הענין בדבר ה'.
(י) ואמנם בנבואה זו לא תיאר בדיוק כיצד תהיה צורת נפילת בבל וההרג והאבדן שיעשו בהם פרס ומדי, אלא רק כיצד תתחיל המרידה בהם, כי על זה התנבא נבואה מפורטת לעיל (פרקים יג-יד), ומכנה את אותה נבואה מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי – הנבואה שבה מתאר כיצד ידוש ה' את בבל וישחיתנה [ו'בן גרני' הוא כינוי לתבואה, שנאספת אל הגורן, וכמו שתכלית האיסוף של התבואה להביאה לגורן ולדוש אותה, כך תכלית בבל יהיה לדוש את אנשיה במחרשות ברזל], אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כבר הִגַּדְתִּי לָכֶם.
