יג הֵ֣ן ׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ בַֽחוּנָ֗יו עֽוֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃ יד הֵילִ֖ילוּ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מָֽעֻזְּכֶֽן׃
֍ ֍ ֍
(יג) עתה מבאר הנביא מי הוא אשר 'הרגיז ממלכות' ו'נטה ידו על הים' (המוזכר בפסוק י"א) הֵן זהו אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, שהם עשו זאת, זֶה הָעָם בתחילתו לֹא הָיָה – לא היתה לו חשיבות כלל, ורק אַשּׁוּר אשר מלך עליה הוא זה שיְסָדָהּ לְצִיִּים – יסד את ארץ כשדים לאומה חשובה ולימד אותם לעבור בציים ואניות, הֵקִימוּ בַחוּנָיו – ועתה העמידו הכשדיים למבחן את כוחם במלחמה, עוֹרְרוּ – החריבו על ידי הציים שלהם את אַרְמְנוֹתֶיהָ של צור, שָׂמָהּ אותם לְמַפֵּלָה.
(יד) ולכן, מעתה שנחרבו צור וצידון, הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, כִּי שֻׁדַּד מָעֻזְּכֶן – נחרבו ערי המסחר שלכם.
