שיעור 12, ספר שופטים, פרק ה, ח-יב

ח יִבְחַר֙ אֱלֹהִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים אָ֖ז לָחֶ֣ם שְׁעָרִ֑ים מָגֵ֤ן אִם־יֵֽרָאֶה֙ וָרֹ֔מַח בְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ט לִבִּי֙ לְחֽוֹקְקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַמִּֽתְנַדְּבִ֖ים בָּעָ֑ם בָּֽרְכ֖וּ הֽ'׃ י רֹֽכְבֵי֩ אֲתֹנ֨וֹת צְחֹר֜וֹת יֹֽשְׁבֵ֧י עַל־מִדִּ֛ין וְהֹֽלְכֵ֥י עַל־דֶּ֖רֶךְ שִֽׂיחוּ׃ יא מִקּ֣וֹל מְחַֽצְצִ֗ים בֵּ֚ין מַשְׁאַבִּ֔ים שָׁ֤ם יְתַנּוּ֙ צִדְק֣וֹת ה֔' צִדְקֹ֥ת פִּרְזוֹנ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אָ֛ז יָֽרְד֥וּ לַשְּׁעָרִ֖ים עַם־הֽ'׃ יב עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר ק֥וּם בָּרָ֛ק וּֽשְׁבֵ֥ה שֶׁבְיְךָ֖ בֶּן־אֲבִינֹֽעַם׃

֍           ֍            ֍

(ח) כאשר נכנסו ישראל לארץ, הלכו לפניהם ארבעים אלף חלוצי צבא מבני גד ובני ראובן, אמנם עתה לא באו לוחמים אלו לקרב, אלא יִבְחַר אֱלֹהִים לוחמים חֲדָשִׁים, והם עשרת האלפים שבאו משבט נפתלי ושבט זבולון, אָז לָחֶם שְׁעָרִים – באותה שעה שהוצרכו ישראל ללחום בשערים, כלומר, לאחר שכבר התיישבו ישראל בארץ, והיו להם ערים בצורות סגורות בשערים, והוצרכו להלחם עליהם, מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל – לא באו לקרב אותם ארבעים אלף חלוצי צבא עם מגינים ורמחים, ורק כשהיתה המלחמה בשדה יצאו להלחם, ועתה כשהיתה המלחמה על הערים הסגורות בשערים בחר לו ה' לוחמים חדשים.

(ט) לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל – לכן נשאתי ליבי לומר לאותם הגדולים והחשובים בישראל, שבאו למלחמה זו, אשר הם היו הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם, והם אותם עשרת אלפים לוחמים שבאו למלחמה זו, ולהם אומר, בָּרְכוּ ה', שהושיע אותם על אף שהיו עם מועט, ונצחו את אויביהם ללא מלחמה.

(י) רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת – אותם סוחרים עשירים הרוכבים על אתונות לבנות, ללכת ממקום למקום למסחר, יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין – השופטים העוסקים בתורה, וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ – והעניים ההולכים ממקום למקום לחפש מחיה, כולכם שִׂיחוּ – ספרו נפלאות ה'.

(יא) מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים – בין משאבי המים של נחל קישון השמיע ה' לסיסרא וצבאו קול מחנות רבים, וחשבו שהם באים להלחם בהם, שָׁם יְתַנּוּ [-יספרו] צִדְקוֹת ה' אשר עשה עם ישראל, צִדְקֹת פִּרְזוֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – הראה ה' את גבורתו בגלוי, כעיר פרוזה שאינה מוקפת חומה, אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם ה' – באותו זמן שבו עם ישראל התחבאו בערים מוקפות חומה וסגורות בשערים.

(יב) עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, לזכר גודל הנס שאירע שם, עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר, קוּם בָּרָק, ולא תצטרך להלחם כלל, אלא רק וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם, הרי שלא עשו ישראל כלום באותה מלחמה, אלא ברק שבה שבויים וחילק שלל, ודבורה אמרה שירה.