א לְדָוִ֨ד ׀ רִיבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־יְרִיבַ֑י לְ֝חַ֗ם אֶת־לֹֽחֲמָֽי׃ ב הַֽחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי׃ ג וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹֽדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי׃
֍ ֍ ֍
פרק לה
תפילה זו התפלל דוד נגד שונאיו ורודפיו, וביקש שיריב ה' את ריבו עמהם:
(א) לְדָוִד, רִיבָה יְיָ אֶת יְרִיבַי – קודם שיבואו להלחם בי, תריב עם הבאים לריב עימי, ואם כבר הגיע הדבר לידי מלחמה, לְחַם אתה אֶת לֹחֲמָי – עם הבאים להילחם בי.
(ב) ואם הוצרכתי להלחם בהם בעצמי, הַחֲזֵק מָגֵן [המגן מצד אחד, מחיצים], וְצִנָּה [-מגן המקיף את הגוף משלשה צדדים, להגן מחרב], וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי, להגן עלי.
(ג) ואם הוצרכתי לברוח מהמלחמה, וְהָרֵק [-תשלוף] את החֲנִית, וּסְגֹר את הדרך לִקְרַאת רֹדְפָי, שלא יוכלו לרדוף אחרי, אֱמֹר לְנַפְשִׁי, יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי להצילך מיד רודפייך.