ט מַה־יִּתְרוֹן֙ הָֽעוֹשֶׂ֔ה בַּֽאֲשֶׁ֖ר ה֥וּא עָמֵֽל׃ י רָאִ֣יתִי אֶת־הָֽעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָֽאָדָ֖ם לַֽעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃ יא אֶת־הַכֹּ֥ל עָשָׂ֖ה יָפֶ֣ה בְעִתּ֑וֹ גַּ֤ם אֶת־הָֽעֹלָם֙ נָתַ֣ן בְּלִבָּ֔ם מִבְּלִ֞י אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יִמְצָ֣א הָֽאָדָ֗ם אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֛ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה הָֽאֱלֹהִ֖ים מֵרֹ֥אשׁ וְעַד־סֽוֹף׃ יב יָדַ֕עְתִּי כִּ֛י אֵ֥ין ט֖וֹב בָּ֑ם כִּ֣י אִם־לִשְׂמ֔וֹחַ וְלַֽעֲשׂ֥וֹת ט֖וֹב בְּחַיָּֽיו׃
(ט) וכיון שכל הדברים הללו נגזרו קודם אותו הזמן, בין הדברים הטובים ובין הדברים הרעים, אם כן מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה מצוות ועוסק בתורה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל.
(י) אך חוזר ואומר, רָאִיתִי בשכלי אֶת הָעִנְיָן – התורה והמצוות אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ – לעסוק ולהתייגע בו, והבנתי שאין בזה כל קושיה מכך שנגזר הדבר להיעשות.
(יא) והתשובה לשאלתו, מה התועלת בכל עמלו בתורה ובמצוות אם כבר ראה בנבואה את כל מה שעתיד להיות, כי אמנם אֶת הַכֹּל עָשָׂה ה' יָפֶה בְעִתּוֹ, שקבע זמן לכל דבר, אבל גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם – בבחירתם, מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כלומר, כך עשה ה' בחכמתו שאינה מושגת בשכלינו, שלא יהיה מוכן לפני האדם כל מעשה המצוה או העבירה לעשותו מתחילתו ועד סופו, ומכל מקום תישאר לו בחירה להטותו לכאן או לכאן (ובהמשך דבריו (פסוקים י"ד-ט"ו) יבאר מדוע אין ידיעת ה' סותרת את הבחירה).
(יב) וכיון שעשיית הטוב תלויה בבחירת האדם, ועל כך יש לו שכר טוב, אם כן יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם (-בחיי האדם) כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ במעשיו הטובים, וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו.
