שיעור 170, ספר ירמיהו, פרק לא, ו-ח

ו כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה רָנּ֤וּ לְיַֽעֲקֹב֙ שִׂמְחָ֔ה וְצַֽהֲל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ הַגּוֹיִ֑ם הַשְׁמִ֤יעוּ הַֽלְלוּ֙ וְאִמְר֔וּ הוֹשַׁ֤ע יְהוָה֙ אֶֽת־עַמְּךָ֔ אֵ֖ת שְׁאֵרִ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ז הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אוֹתָ֜ם מֵאֶ֣רֶץ צָפ֗וֹן וְקִבַּצְתִּים֮ מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ֒ בָּ֚ם עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ הָרָ֥ה וְיֹלֶ֖דֶת יַחְדָּ֑ו קָהָ֥ל גָּד֖וֹל יָשׁ֥וּבוּ הֵֽנָּה׃ ח בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֮ אֽוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּֽשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא׃

֍֍֍

(ו) כִּי כֹה אָמַר ה', על העתיד להיות בגאולה השלימה, רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה – תחילה ירונו על השמחה שתהיה ל'יעקב', שהם המון העם הפשוטים, שישמחו כאשר יוסר מהם עול שעבוד הגויים, וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם – והשמחה והצהלה יהיו על כך שישראל יהיו חשובים ונכבדים ויעמדו בראש הגויים, לאחר שבכל עת גלותם היו שפלים ובזויים בעיניהם, הַשְׁמִיעוּ, הַלְלוּ וְאִמְרוּ, הוֹשַׁע ה' אֶת עַמְּךָ הצדיקים, שהם רוצים בתשועה השלימה של קיבוץ הגלויות לארץ ישראל, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, ו'ישראל' זהו הכינוי לאנשי המעלה והצדיקים שבקרב העם.

(ז) ועל כך משיב להם ה', הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם – את הגולים מֵאֶרֶץ צָפוֹן, ששם נמצא קיבוץ של ישראל יחד, ואביאם לארץ ישראל, וְקִבַּצְתִּים – אקבץ את היהודים המפוזרים בשאר הגלויות מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ – אפילו ממקום נידח שיהיו בו רק שני יהודים, ובעלי מומים, אקבצם משם בדרך נס, הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו – כי האומה תהרה ותלד בבת אחת עם רב, וכאילו נולדו כולם ביום אחד, ואפילו באותם מקומות שנדמה שיש שם רק מעטים מישראל, יתברר שהם מרובים, עד אשר קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה.

(ח) בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם, כבן שאביו הדיחו מביתו, ובוכה ומתחנן אליו שיחזירנו, כך ישראל יבקשו ויתחננו לה' שיקבצם ויחזירם לארצם, וה' ימלא בקשתם, אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם, בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, ללא הרים וגאיות, לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ. כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב, ולכן ארחם עליהם, וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא, ויכבדוני כבן המכבד את אביו.