טו כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֨חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּֽהְיֶ֖ה גְּבֽוּרַתְכֶ֑ם וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם׃ טז וַתֹּ֨אמְר֥וּ לֹא־כִ֛י עַל־ס֥וּס נָנ֖וּס עַל־כֵּ֣ן תְּנוּס֑וּן וְעַל־קַ֣ל נִרְכָּ֔ב עַל־כֵּ֖ן יִקַּ֥לּוּ רֹֽדְפֵיכֶֽם׃ יז אֶ֣לֶף אֶחָ֗ד מִפְּנֵי֙ גַּֽעֲרַ֣ת אֶחָ֔ד מִפְּנֵ֛י גַּֽעֲרַ֥ת חֲמִשָּׁ֖ה תָּנֻ֑סוּ עַ֣ד אִם־נֽוֹתַרְתֶּ֗ם כַּתֹּ֨רֶן֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר וְכַנֵּ֖ס עַל־הַגִּבְעָֽה׃
֍ ֍ ֍
(טו) כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהִים קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן – על ידי שתשבו בנחת ושלווה, ולא תעשו מאומה, אלא רק תסמכו רק על ה', אז תוושעו מהאויב, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה – ואם תהיו בדרגה גבוהה יותר, שגם בליבכם לא יהיה שום פחד מהאויב, אלא תהיו שקטים ובוטחים בה', אז לא רק שתינצלו מהאויב, אלא גם תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם – תתגברו על האויבים לכבוש את ארצו, וְלֹא אֲבִיתֶם – לא רציתם לשמוע לי ולעשות כן.
(טז) וַתֹּאמְרוּ, לֹא – איננו רוצים להנצל מהאויב על ידי הישיבה בנחת והבטחון בה', כִי עַל סוּס נָנוּס מהאויב, וכך ננצל ממנו, עַל כֵּן באמת תְּנוּסוּן, ולא תיוושעו ישועה ניסית. ונגד מה שאמר להם ה' שעל ידי הבטחון הנפשי בה' יזכו לנצח את אויביהם ולכובשם, והם מיאנו בכך ואמרו, וְעַל קַל נִרְכָּב כדי לרדוף אחרי האויבים ולכובשם, עַל כֵּן יהיה ההיפך, כי יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶם, והם ישיגו אתכם וינצחו אתכם.
(יז) ותהיה רדיפתם גדולה וחזקה, עד כי אֶלֶף אֶחָד מכם, מִפְּנֵי גַּעֲרַת אדם אֶחָד מהאויבים ינוסו, ומִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה מאויבים תָּנֻסוּ כולכם, עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן העומד בודד עַל רֹאשׁ הָהָר, וְכַנֵּס המתנוסס לסימן מלחמה תהיו עַל הַגִּבְעָה, כי כשתרדו מההר הגבוה אל הגבעה הנמוכה ממנה, יתכנסו כל האויבים אליכם כפי שמתאספים אל נס המסמן את מקום המלחמה, עד שתצטרכו להמלט מהאויבים.