לג כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תָּפְתֶּ֔ה גַּם־הִ֛יא לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻֽרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת ה֙' כְּנַ֣חַל גָּפְרִ֔ית בֹּֽעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃
֍ ֍ ֍
(לג) לאחר שתיאר הנביא את אופן מפלת צבא אשור סביבות ירושלים, בבואם להילחם עם חזקיהו ומלכות יהודה, מתאר את אשר יארע לסנחריב בעצמו, מלך אשור, כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה – מוכן היה המקום ששמו 'תופת', שבו היו מעבירים את הבנים באש לשם עבודה זרה [כמו שנאמר בירמיה (ז לא) "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ"], וסנחריב נדר לעבודה זרה שלו שיקריב לכבודה את בניו, כדי שיינצל ממוות, אמנם גַּם הִיא, אותה התופת, לַמֶּלֶךְ עצמו הוּכָן, כיון שבניו שמעו את נדרו, והקדימו להורגו לפני שיהרוג אותם, והוא המלך אשר הֶעְמִיק והִרְחִב מְדֻרָתָהּ, אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה, כדי לשרוף את בניו, אמנם נִשְׁמַת ה' ורצונו בערה במלך עצמו כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ, שמתפשטת האש למרחק רב.
