א וַֽעֲתַלְיָה֙ אֵ֣ם אֲחַזְיָ֔הוּ רָֽאֲתָ֖ה כִּ֣י מֵ֣ת בְּנָ֑הּ וַתָּ֨קָם֙ וַתְּאַבֵּ֔ד אֵ֖ת כָּל־זֶ֥רַע הַמַּמְלָכָֽה׃ ב וַתִּקַּ֣ח יְהוֹשֶׁ֣בַע בַּת־הַמֶּֽלֶךְ־י֠וֹרָם אֲח֨וֹת אֲחַזְיָ֜הוּ אֶת־יוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗ה וַתִּגְנֹ֤ב אֹתוֹ֙ מִתּ֤וֹךְ בְּנֵֽי־הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַמּ֣וּמָתִ֔ים אֹת֥וֹ וְאֶת־מֵֽינִקְתּ֖וֹ בַּֽחֲדַ֣ר הַמִּטּ֑וֹת וַיַּסְתִּ֧רוּ אֹת֛וֹ מִפְּנֵ֥י עֲתַלְיָ֖הוּ וְלֹ֥א הוּמָֽת׃ ג וַיְהִ֤י אִתָּהּ֙ בֵּ֣ית ה֔' מִתְחַבֵּ֖א שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַֽעֲתַלְיָ֖ה מֹלֶ֥כֶת עַל־הָאָֽרֶץ׃
֍ ֍ ֍
(א) עתה מספר הנביא את אשר אירע במלכות יהודה, לאחר שהרג יהוא את אחזיה מלך יהודה: וַעֲתַלְיָה, ביתו של אחאב מלך ישראל, שהיתה אֵם אֲחַזְיָהוּ מלך יהודה, רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ המלך, ורצתה למלוך בעצמה על כל יהודה ללא ערעור, וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד – הרגה אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה, והיה זה מאת ה', כי כולם היו מזרע אחאב.
(ב) וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם, אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ המלך, אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה, שהיה אז בן שנה [וכיון שעתליה הרגה את כולם על ידי סם המוות, ויואש היה עדיין יונק, רצתה לתת סם המוות למניקתו כדי שיתקלקל החלב וימות גם הוא], וַתִּגְנֹב יהושבע אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים, אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ שהיו בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת – בחדר שהיו שוכבים בו כל בני המלך החולים, וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ כל היודעים על קיומו מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ, ולא גילו לה שהוא עדיין חי, וְלֹא הוּמָת.
(ג) וַיְהִי יואש אִתָּהּ – עם יְהוֹשֶׁבַע דודתו בבֵּית ה' – בבית המקדש, כי יהושבע היתה אשת יהוידע הכהן הגדול, וכיון שהיא עצמה היתה גרה עמו בהר הבית, החביאה שם גם את יואש, והיה יואש שם מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים, וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ.
