כא וּמְשַׁלְּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֝שְׂטְנ֗וּנִי תַּ֣חַת רָֽדְפִי־טֽוֹב׃ כב אַל־תַּֽעַזְבֵ֥נִי יְהוָ֑ה אֱ֝לֹהַ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃ כג ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י תְּשֽׁוּעָתִֽי׃
֍ ֍ ֍
(כ) וְאֹיְבַי, חַיִּים עָצֵמוּ – עצומה איבתם אלי עד החיים עצמם, כלומר, לא תנוח איבתם בשום דרך כל זמן שאני חי, ואף אם אודה בחטאתי לא תסור שנאתם, וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר – כי שנאתם היא בשקר, שהרי אין אני עושה את המעשים הרעים שהם מייחסים לי, ואם כן הם רוצים לשנוא אותי על ידי עלילות שקר, ואין שום דרך להשקיט את שנאתם.
(כא) וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה, יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רָדְפִי טוֹב, כלומר, אף שאני אומר בפירוש שחטאתי, וכאילו איני רודף טוב אלא חוטא, הם ימשיכו בשנאתם אלי כאילו אמרתי שאני רודף טוב, וכאילו על כך הם שונאים אותי.
(כב) ולכן אבקש, אַל תַּעַזְבֵנִי יְיָ אֱלֹהַי, להפרד ממני לגמרי, ויותר מכך, אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי אפילו מעט.
(כג) ומוסיף לבקש, לא רק שלא תעזבני ואף לא תרחק ממני, אלא חוּשָׁה – תמהר לְעֶזְרָתִי, אֲדֹנָי, אשר רק אתה הוא תְּשׁוּעָתִי.
