שיעור 18, מגילת קהלת, פרק ג, טז-יז

טז וְע֥וֹד רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ מְק֤וֹם הַמִּשְׁפָּט֙ שָׁ֣מָּה הָרֶ֔שַׁע וּמְק֥וֹם הַצֶּ֖דֶק שָׁ֥מָּה הָרָֽשַׁע׃ יז אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י אֶת־הַצַּדִּיק֙ וְאֶת־הָ֣רָשָׁ֔ע יִשְׁפֹּ֖ט הָֽאֱלֹהִ֑ים כִּי־עֵ֣ת לְכָל־חֵ֔פֶץ וְעַ֥ל כָּל־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה שָֽׁם׃

(טז) וממשיך לעורר דברים הנראים כתמוהים בסדר ההנהגה בעולם, וְעוֹד רָאִיתִי ברוח הקודש את העתיד להיות תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כי יהיה דור אחד שיעוותו משפט באופן גרוע כל כך, עד שמְקוֹם הַמִּשְׁפָּט – במקום שיעשו משפט לחייב את האדם ממון, שָׁמָּה הָרֶשַׁע, כי באמת לא היה חייב בדינו, וּמְקוֹם הַצֶּדֶק – ומה שיצדיקו את בעל דינו ויפטרו אותו, שָׁמָּה הָרָשַׁע, כי באמת הוא רשע שראוי לחייבו בדין, ונראה שה' מסלק השגחתו ומניח להם לשפוט זה את זה בחוקי רשע.

(יז) אך אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי שאין זו קושיה, כי אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע יִשְׁפֹּט באמת הָאֱלֹהִים, והצדיק שיצא חייב בדינו זהו כיון שנגזר עליו מאת ה' להפסיד את אותו ממון, והרשע שנפטר בדינו זהו גם כן מחמת גזירת ה' שקדמה לכך, והשופטים הרשעים היו רק השליחים לקיים את רצון ה' האמיתי, אך אין להקשות אם כן מדוע ייענשו השופטים הרשעים, כִּי עֵת לְכָל חֵפֶץ וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם – הגם שנגזר על המעשה שיקרה, אך לא נגזר מי הוא שיעשה כן, אלא שבאותו זמן של הגזירה יש בחירה לאדם לבחור ברע ולעשות את אותו מעשה (אך לולא הגזירה לא היה יכול השופט להרע לו אפילו בבחירתו, כי ה' היה מצילו ממנו, ואילו לאחר שנגזרה הגזירה ניתנה אפשרות לשופט לבחור ברע, והוא נענש על בחירה זו. אמנם אם לא היה השופט בוחר ברע, היה ההפסד מגיע אליו בדרך אחרת, כפי שנגזר עליו).