יב וְנָֽתְנוּ֙ אֶת־הַכֶּ֣סֶף הַֽמְתֻכָּ֔ן עַל־יְדֵי֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה הַמֻּפְקָדִ֖ים בֵּ֣ית ה֑' וַיּֽוֹצִיאֻ֜הוּ לְחָֽרָשֵׁ֤י הָעֵץ֙ וְלַבֹּנִ֔ים הָֽעֹשִׂ֖ים בֵּ֥ית הֽ'׃ יג וְלַגֹּֽדְרִים֙ וּלְחֹֽצְבֵ֣י הָאֶ֔בֶן וְלִקְנ֤וֹת עֵצִים֙ וְאַבְנֵ֣י מַחְצֵ֔ב לְחַזֵּ֖ק אֶת־בֶּ֣דֶק בֵּית־ה֑' וּלְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵצֵ֥א עַל־הַבַּ֖יִת לְחָזְקָֽה׃ יד אַךְ֩ לֹ֨א יֵֽעָשֶׂ֜ה בֵּ֣ית ה֗' סִפּ֥וֹת כֶּ֨סֶף֙ מְזַמְּר֤וֹת מִזְרָקוֹת֙ חֲצֹ֣צְר֔וֹת כָּל־כְּלִ֥י זָהָ֖ב וּכְלִי־כָ֑סֶף מִן־הַכֶּ֖סֶף הַמּוּבָ֥א בֵית־הֽ'׃ טו כִּֽי־לְעֹשֵׂ֥י הַמְּלָאכָ֖ה יִתְּנֻ֑הוּ וְחִזְּקוּ־ב֖וֹ אֶת־בֵּ֥ית הֽ'׃ טז וְלֹ֧א יְחַשְּׁב֣וּ אֶת־הָֽאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יִתְּנ֤וּ אֶת־הַכֶּ֨סֶף֙ עַל־יָדָ֔ם לָתֵ֖ת לְעֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֑ה כִּ֥י בֶֽאֱמֻנָ֖ה הֵ֥ם עֹשִֽׂים׃ יז כֶּ֤סֶף אָשָׁם֙ וְכֶ֣סֶף חַטָּא֔וֹת לֹ֥א יוּבָ֖א בֵּ֣ית ה֑' לַכֹּֽהֲנִ֖ים יִֽהְיֽוּ׃ יח אָ֣ז יַֽעֲלֶ֗ה חֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיִּלָּ֥חֶם עַל־גַּ֖ת וַֽיִּלְכְּדָ֑הּ וַיָּ֤שֶׂם חֲזָאֵל֙ פָּנָ֔יו לַֽעֲל֖וֹת עַל־יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ יט וַיִּקַּ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה אֵ֣ת כָּל־הַקֳּדָשִׁ֡ים אֲשֶׁר־הִקְדִּ֣ישׁוּ יְהֽוֹשָׁפָ֣ט וִֽיהוֹרָם֩ וַֽאֲחַזְיָ֨הוּ אֲבֹתָ֜יו מַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ וְאֶת־קֳדָשָׁ֔יו וְאֵ֣ת כָּל־הַזָּהָ֗ב הַנִּמְצָ֛א בְּאֹֽצְר֥וֹת בֵּית־ה֖' וּבֵ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וַיִּשְׁלַ֗ח לַֽחֲזָאֵל֙ מֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם וַיַּ֖עַל מֵעַ֥ל יְרֽוּשָׁלִָֽם׃
֍ ֍ ֍
(יב) אחרי שהשתמשו בכסף של מחצית השקל לקניית תמידים ושאר קרבנות ציבור, השתמשו בשאר לצורך בדק הבית, וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית ה', וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ, וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית ה'.
(יג) וְלַגֹּדְרִים – הבונים גדרות של עצים, וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן, וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית ה', וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.
(יד) אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה מכסף זה שנשאר מתרומת מחצית השקל לצורך בֵּית ה' סִפּוֹת כֶּסֶף – כלים לקבלת הדם, מְזַמְּרוֹת – כלי זמר, מִזְרָקוֹת – ספלים המשמשים לזריקת דם הקרבנות על המזבח, חֲצֹצְרוֹת שהיו תוקעים בהם בעת הקרבת הקרבנות, וכן כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף, את כל הכלים האלו לא היו עושים מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה', כיון שאין עושים כלי שרת ממה שנותר מדמי מחצית השקל.
(טו) כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ, וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת בֵּית ה'.
(טז) וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים – לא עשו חשבון עם אותם אנשים ממונים על כך, אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם כדי לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, כִּי ידוע היה שבֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים, ומתחילה נבחרו לכך אנשים נאמנים.
(יז) מלבד כספים אלו של מחצית השקל, היו קופות המיוחדות לכֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת, והכסף העודף שנשאר שם לֹא יוּבָא בֵּית ה', לצורך בדק הבית, אלא לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ, והיינו שהיו קונים בכסף זה קרבנות עולה להקריב בזמן שאין קרבנות אחרים [ואין זה כבוד המזבח שיהא שמם מקרבנות], והעורות של קרבנות אלו ניתן לכהנים.
(יח) אחרי שמת יהוידע הכהן, ויואש המלך ועבדיו עזבו את תורת ה' ועבדו עבודה זרה, אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַיִּלָּחֶם עַל גַּת, שהיתה תמיד בידי מלכות יהודה, וַיִּלְכְּדָהּ, וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת ולהילחם עַל יְרוּשָׁלִָם.
(יט) וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו, מַלְכֵי יְהוּדָה, וְאֶת קֳדָשָׁיו שהקדיש בעצמו, וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית ה' וּבֵית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם כשוחד, וַיַּעַל מלך ארם מֵעַל יְרוּשָׁלִָם, ואף שהיו ליואש זכויות בכך שהרבה את הקדשים אשר בבית ה', מכל מקום כשעבר עבירות הפסיד את זכותו, והוצרך לתת למלך ארם את כל הקדשים שהקדיש.