(יח) וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד וַיֵּ֖שֶׁב לִפְנֵ֣י ה֑' וַיֹּ֗אמֶר מִ֣י אָֽנֹכִ֞י ה' אֱלֹהִ֙ים וּמִ֣י בֵיתִ֔י כִּ֥י הֲבִֽאֹתַ֖נִי עַד־הֲלֹֽם׃ (יט) וַתִּקְטַן֩ ע֨וֹד זֹ֤את בְּעֵינֶ֨יךָ֙ ה֣' אֱלֹהִ֔ים וַתְּדַבֵּ֛ר גַּ֥ם אֶל־בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖ לְמֵֽרָח֑וֹק וְזֹ֛את תּוֹרַ֥ת הָֽאָדָ֖ם ה֥' אֱלֹֽהִים׃ (כ) וּמַה־יּוֹסִ֥יף דָּוִ֛ד ע֖וֹד לְדַבֵּ֣ר אֵלֶ֑יךָ וְאַתָּ֛ה יָדַ֥עְתָּ אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ ה֥' אֱלֹֽהִים׃ (כא) בַּֽעֲב֤וּר דְּבָֽרְךָ֙ וּֽכְלִבְּךָ֔ עָשִׂ֕יתָ אֵ֥ת כָּל־הַגְּדוּלָּ֖ה הַזֹּ֑את לְהוֹדִ֖יעַ אֶת־עַבְדֶּֽךָ׃ (כב) עַל־כֵּ֥ן גָּדַ֖לְתָּ ה֣' אֱלֹהִ֑ים כִּֽי־אֵ֣ין כָּמ֗וֹךָ וְאֵ֤ין אֱלֹהִים֙ זֽוּלָתֶ֔ךָ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־שָׁמַ֖עְנוּ בְּאָזְנֵֽינוּ׃

֍           ֍            ֍

(יח) לאחר שאמר נתן הנביא לדוד את כל הנבואה הזו, וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי ה' – לפני ארון הברית, כדי להודות לה' על הבטחותיו שתהיה מלכותו קיימת לעולם, ולהתפלל על העתיד. וַיֹּאמֶר דוד, הרי המלוכה מגיעה לאדם או בזכות עצמו, או בירושה מאבותיו, ושני הדברים אינם שייכים כאן, כי מִי אָנֹכִי ה' אֱלֹהִים, וּמִי בֵיתִי [-משפחתי], כִּי הֲבִאֹתַנִי עַד הֲלֹם, למלוך על ישראל, והרי אין זה אלא חסד מאת ה'.

(יט) וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ ה' אֱלֹהִים, וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק – לדורות הבאים, שלא תיפסק המלכות מזרעו, וכיון שזו טובה גדולה כל כך, הרי זו הוכחה שאין זה חסד פרטי עם דוד, וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלֹהִים – אלא זו 'תורת האדם', כלומר בחירת בית דוד למלכות על ישראל זהו דבר כללי המקיף את כל הבריאה, וכמו שבחר ה' בישראל להיות לו לעם, ובחר בשבט לוי לשרתו ובאהרן ובניו להיות לו לכהנים, כך בחר בבית דוד להיות לו למלכים, וזהו חלק מכל המהלך של הסיבות והמסובבים המקיף את כל הבריאה עד אחרית הימים.

(כ) וכיון שכך, שאין זה חסד פרטי עם דוד, וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ, ולהתפלא על בחירתו מכל ישראל, וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ ה' אֱלֹהִים.

(כא) ולחזק את דבריו הוסיף דוד ואמר, שהרי הנביא נשלח מאת ה' או להזהיר מפני הרעה, כדי שיחזרו בתשובה, או כדי להדריך את האדם מה עליו לעשות, אך אין הנביא נשלח לאדם רק כדי להודיע לו על טובה פרטית העתידה לבא אליו, ובַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת, לשלוח אלי נביא במיוחד לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדֶּךָ את כל הטובה הזו, והרי זו ראיה שאין זה חסד פרטי לדוד, אלא זו נבואה המקיפה את כל הבריאה, והרי זו כמו שאר הנבואות על אחרית הימים, שלא הודיע זאת ה' לצורך אותם דורות, אלא רק כדי להודיע עצתו ומחשבתו והנהגתו עד סוף הדורות.

(כב) עַל כֵּן גָּדַלְתָּ ה' אֱלֹהִים, כי גדולת ה' ניכרת בכך שהוא מקשר את כל הסיבות והמסובבים מתחילת הבריאה ועד סופה, ויופיע רצונו עליהם מתחילה ועד סוף, כִּי אֵין כָּמוֹךָ, כי לכל הכוחות שהמשיל ה' על הבריאה יש גבול ומידה, וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ, כי גם הכוחות העליונים אינם זולתך, אלא ה' הוא המחיה ומנהיג את כולם, בְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ.