שיעור 189, ספר ירמיהו, פרק לב, לד-לח

לד וַיָּשִׂ֣ימוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ׃ לה וַיִּבְנוּ֩ אֶת־בָּמ֨וֹת הַבַּ֜עַל אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֗ם לְ֠הַֽעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֮ לַמֹּלֶךְ֒ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־צִוִּיתִ֗ים וְלֹ֤א עָֽלְתָה֙ עַל־לִבִּ֔י לַֽעֲשׂ֖וֹת הַתּֽוֹעֵבָ֣ה הַזֹּ֑את לְמַ֖עַן הַֽחֲטִ֥י אֶת־יְהוּדָֽה׃ לו וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֗ים נִתְּנָה֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל בַּחֶ֖רֶב וּבָֽרָעָ֥ב וּבַדָּֽבֶר׃ לז הִנְנִ֤י מְקַבְּצָם֙ מִכָּל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּחְתִּ֥ים שָׁ֛ם בְּאַפִּ֥י וּבַֽחֲמָתִ֖י וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וְהֹֽשַׁבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח׃ לח וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וַֽאֲנִ֕י אֶֽהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים׃

֍֍ ֍

(לד) וַיָּשִׂימוּ את שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו, לְטַמְּאוֹ.

(לה) וַיִּבְנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם, לְהַעֲבִיר אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִים לעשות כן אפילו בעבודתי, וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי לַעֲשׂוֹת הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת, והם עשו כן לְמַעַן הַחֲטִי אֶת יְהוּדָה, ולא מחמת שחשבו שיש בכך תועלת.

(לו) וְעַתָּה, לָכֵן – כיון עקירת ישראל ממקומם והחרבת העיר היתה למען ישראל, שיוכלו בעתיד לחזור למקומם ולהתיישב בארצם, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל הָעִיר הַזֹּאת, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים בליבכם שהיא נִתְּנָה בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר, ואתם חושבים שדברים אלו הם סיבת החורבן, וסבורים אתם שהשליך ה' את העיר הזו לגמרי מלפניו.

(לז) אין הדבר כפי שאתם חושבים, אלא החורבן הוא הסיבה לבנין, כי על ידי זה הִנְנִי מְקַבְּצָם בעתיד מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם בְּאַפִּי וּבַחֲמָתִי וּבְקֶצֶף גָּדוֹל, וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, אחרי שיתקנו את מעשיהם, וְהֹשַׁבְתִּים לָבֶטַח.

(לח) וְהָיוּ לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים.