שיעור 19. ספר יהושע, פרק ז, יג-יח

יג קֻ֚ם קַדֵּ֣שׁ אֶת־הָעָ֔ם וְאָֽמַרְתָּ֖ הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָ֑ר כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר ה֜' אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל חֵ֤רֶם בְּקִרְבְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֣א תוּכַ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֶ֔יךָ עַד־הֲסִֽירְכֶ֥ם הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם׃ יד וְנִקְרַבְתֶּ֥ם בַּבֹּ֖קֶר לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וְהָיָ֡ה הַשֵּׁבֶט֩ אֲשֶׁר־יִלְכְּדֶ֨נּוּ ה֜' יִקְרַ֣ב לַמִּשְׁפָּח֗וֹת וְהַמִּשְׁפָּחָ֞ה אֲשֶֽׁר־יִלְכְּדֶ֤נָּה ה֙' תִּקְרַ֣ב לַבָּתִּ֔ים וְהַבַּ֨יִת֙ אֲשֶׁ֣ר יִלְכְּדֶ֣נּוּ ה֔' יִקְרַ֖ב לַגְּבָרִֽים׃ טו וְהָיָה֙ הַנִּלְכָּ֣ד בַּחֵ֔רֶם יִשָּׂרֵ֣ף בָּאֵ֔שׁ אֹת֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ כִּ֤י עָבַר֙ אֶת־בְּרִ֣ית ה֔' וְכִֽי־עָשָׂ֥ה נְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ טז וַיַּשְׁכֵּ֤ם יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיַּקְרֵ֥ב אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לִשְׁבָטָ֑יו וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט יְהוּדָֽה׃ יז וַיַּקְרֵב֙ אֶת־מִשְׁפַּ֣חַת יְהוּדָ֔ה וַיִּלְכֹּ֕ד אֵ֖ת מִשְׁפַּ֣חַת הַזַּרְחִ֑י וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־מִשְׁפַּ֤חַת הַזַּרְחִי֙ לַגְּבָרִ֔ים וַיִּלָּכֵ֖ד זַבְדִּֽי׃ יח וַיַּקְרֵ֥ב אֶת־בֵּית֖וֹ לַגְּבָרִ֑ים וַיִּלָּכֵ֗ד עָכָ֞ן בֶּן־כַּרְמִ֧י בֶן־זַבְדִּ֛י בֶּן־זֶ֖רַח לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃

– – – – –

(יג) אחרי שאמר ה' ליהושע את הסיבה לכך שנפלו במלחמה, אמר לו מה עליו לעשות עתה, קֻם קַדֵּשׁ – הזמן אֶת הָעָם, וְאָמַרְתָּ להם, הִתְקַדְּשׁוּ – הכינו עצמכם לְמָחָר, שייבדקו על ידי הארון מי הוא המועל בחרם, כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל, ולכן לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ, עַד הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם (וכאן לא אמר ליהושע שיאמר לעם שישמידו את העובר על החרם, כפי שאמר בפסוק הקודם, כדי שלא ימנע החוטא מלהודות בחטאו).

(יד) ועתה מבאר להם כיצד ימצאו את העובר על החרם, וְנִקְרַבְתֶּם בַּבֹּקֶר לְשִׁבְטֵיכֶם, וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' על ידי האורים ותומים, שהאבן של אותו שבט לא תאיר כמו שאר אבני החושן, יִקְרַב לַמִּשְׁפָּחוֹת – יטילו גורל על המשפחות שבאותו שבט, וְהַמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנָּה ה' בגורל תִּקְרַב לַבָּתִּים, וְהַבַּיִת אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ ה' בגורל יִקְרַב לַגְּבָרִים.

(טו) וְהָיָה הַנִּלְכָּד בַּחֵרֶם על פי הגורל יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, שזה העונש הראוי לו מצד זה שעבר על החרם, אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ – את כל ממונו, כִּי חטא כלפי ה' בכך שעָבַר אֶת בְּרִית ה', וחטא גם כלפי ישראל, וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, שמחמת חטאו נפלו ישראל במלחמה.

(טז) וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיַּקְרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטָיו, וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט יְהוּדָה, שהיה אור האבן שלו בחושן כהה.

(יז) וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה, וַיִּלְכֹּד בגורל אֵת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי, וַיַּקְרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי לַגְּבָרִים, וַיִּלָּכֵד זַבְדִּי.

(יח) וַיַּקְרֵב אֶת בֵּיתוֹ לַגְּבָרִים, וַיִּלָּכֵד עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶּן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה.