שיעור 213, ספר תהילים, פרק מה, יד-יח

יד כָּל־כְּבוּדָּ֣ה בַת־מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִֽמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ׃ טו לִרְקָמוֹת֮ תּוּבַ֪ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ בְּתוּל֣וֹת אַֽ֭חֲרֶיהָ רֵֽעוֹתֶ֑יהָ מ֖וּבָא֣וֹת לָֽךְ׃ טז תּ֭וּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹ֣ת וָגִ֑יל תְּ֝בֹאֶ֗ינָה בְּהֵ֣יכַל מֶֽלֶךְ׃ יז תַּ֣חַת אֲ֭בֹתֶיךָ יִֽהְי֣וּ בָנֶ֑יךָ תְּשִׁיתֵ֥מוֹ לְ֝שָׂרִ֗ים בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ יח אַזְכִּ֣ירָה שִׁ֭מְךָ בְּכָל־דֹּ֣ר וָדֹ֑ר עַל־כֵּ֥ן עַמִּ֥ים יְ֝הוֹדוּ֗ךָ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

֍             ֍              ֍

(יד) כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה – יביאו לה דברים מכובדים וחשובים הראויים לבת מלך [ומתאר זאת כמנחה הבאה כשהיא מכוסה, ובפנימיותה יש את המתנות], מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ – ובו לבוש מלכות העשוי משבצות זהב, וכל אלו הם משלים למידות וההנהגות שהם ככיסוי ולבוש לנפש, וכאשר הם מידות טובות והנהגות יקרות, הרי הם כבגדי פאר ומלבושי מלכות.

(טו) ולאחר שקנתה הנפש את בגדי מלכותה, לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ – יובילו אותה אל האפריון המרוקם שהכין לה המלך, הוא השכל העליון המנהיג את הנפשות השולטות בגוף, ואפריון מרוקם זה הוא משל לכך שתקבל הנפש את כל ציורי החכמה והשגות השכל, בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ – וגם התולדות, ה'בנות' של כוחות הנפש [והם תולדות המתחדשות בכל עת, וכבתולות שלא נמסרו עדיין למלכות השכל], גם הם יבואו אחרי כוחות הנפש העיקריים, להיות תחת שלטון הנפש השכלית.

(טז) אמנם לא תבואנה הנפש וכל כוחותיה כנכבשות ונכנעות בעל כרחן לשכל, אלא תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל, על כך שהן מקבלות ומשיגות את דרכי החכמה והדעת, תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ, להשכיל את סודות השכל העליון.

(יז) עתה חוזר לדבר אל השכל עצמו, ואומר, תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ – התלמידים שילמדו ממך תורה, שהם כמו בנים לחכמתך, ותלמד אותם את מה שקיבלת מאבותיך ורבותיך, תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ, כי גם הם ימשלו על החומריות, ועל ידי זה יכניעו את הארץ כולה תחת שלטון שכלם.

(יח) ועל ידי שתהיה ממצדיקי וממזכי הרבים, המשולים לכוכבים המאירים לעולם, אַזְכִּירָה שִׁמְךָ על כך בְּכָל דֹּר וָדֹר, עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ – יודו לך, וישוו עליך הוד והדר, לְעֹלָם וָעֶד, כי כולם יאכלו ויהנו מפירות חכמתך.