שיעור 225, ספר ירמיהו, פרק מ, ט-יב

ט וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֜ם גְּדַלְיָ֨הוּ בֶן־אֲחִיקָ֤ם בֶּן־שָׁפָן֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֣ם לֵאמֹ֔ר אַל־תִּֽירְא֖וּ מֵֽעֲב֣וֹד הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִיטַ֥ב לָכֶֽם׃ י וַֽאֲנִ֗י הִנְנִ֤י יֹשֵׁב֙ בַּמִּצְפָּ֔ה לַֽעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י הַכַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ אֵלֵ֑ינוּ וְאַתֶּ֡ם אִסְפוּ֩ יַ֨יִן וְקַ֜יִץ וְשֶׁ֗מֶן וְשִׂ֨מוּ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וּשְׁב֖וּ בְּעָֽרֵיכֶ֥ם אֲשֶׁר־תְּפַשְׂתֶּֽם׃ יא וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב ׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶֽאֱד֜וֹם וַֽאֲשֶׁ֤ר בְּכָל־הָֽאֲרָצוֹת֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּֽי־נָתַ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל שְׁאֵרִ֖ית לִֽיהוּדָ֑ה וְכִי֙ הִפְקִ֣יד עֲלֵיהֶ֔ם אֶת־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן־אֲחִיקָ֥ם בֶּן־שָׁפָֽן׃ יב וַיָּשֻׁ֣בוּ כָל־הַיְּהוּדִ֗ים מִכָּל־הַמְּקֹמוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נִדְּחוּ־שָׁ֔ם וַיָּבֹ֧אוּ אֶֽרֶץ־יְהוּדָ֛ה אֶל־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑תָה וַיַּֽאַסְפ֛וּ יַ֥יִן וָקַ֖יִץ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

֍֍ ֍

(ט) וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וּלְאַנְשֵׁיהֶם, לֵאמֹר, אַל תִּירְאוּ מֵעֲבוֹד את הַכַּשְׂדִּים, כלומר, אל תחששו שמא תהיו כעת עבדים להמון העם הכשדים, אלא שְׁבוּ בָאָרֶץ, וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל, וְיִיטַב לָכֶם, כי הוא ישמור אתכם ויגן עליכם מפני ההמון.

(י) וכן אין לכם לחשוש מן הכשדים הבאים בשליחות המלך, שמא יבזזו אתכם, כיון שאני עומד להצילכם, וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה, לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ, וכיון שאין לכם לחשוש מפני כל, וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ (-תאנים) וְשֶׁמֶן בפרהסיא וללא כל פחד, וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם. וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם, אך לא הושיבם במצפה, כיון שמתחילה היו מורדים, לא נתן להם רשות לדור במצפה, אלא הושיבם בערים שהם עצמם כבשו.

(יא) וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב, וּבִבְנֵי עַמּוֹן, וּבֶאֱדוֹם, וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת, שָׁמְעוּ כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה, וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן.

(יב) וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם, וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה, וכיון שהם לא מרדו בתחילה נתן להם רשות לדור עמו במצפה, וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד.