שיעור 24, ספר דניאל, פרק ב, מו-מט
מו בֵּ֠אדַיִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל־אַנְפּ֔וֹהִי וּלְדָֽנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ׃ מז עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָֽנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָֽהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א רָזָ֥א דְנָֽה׃ מח אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָֽנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב־לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כָּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל וְרַ֨ב־סִגְנִ֔ין עַ֖ל כָּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃ מט וְדָֽנִיֵּאל֙ בְּעָ֣א מִן־מַלְכָּ֔א וּמַנִּ֗י עַ֤ל עֲבִֽידְתָּא֙ דִּ֚י מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַֽעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ וְדָֽנִיֵּ֖אל בִּתְרַ֥ע מַלְכָּֽא׃
(מו) בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל אַנְפּוֹהִי – אז המלך נבוכדנצר נפל על פניו, וּלְדָנִיֵּאל סְגִד – והשתחווה לדניאל, וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ – ואמר לנסך לו מנחה וקטורת, כי חשב שיש בו כח אלהי, כי באותו זמן היתה דרכם לייחס אלוהות לכל מה שראו שיוצא מגדרי הטבע, ובמקום להשתחוות לה' השתחווה לדניאל, בחושבו שהוא האמצעי בינו לבין ה'. אמנם דניאל לא הסכים לקבל ממנו את הדבר, ולא הסכים שיעבדנו כאלוה, אלא אמר לו שעליו להשתחוות לה' ולעבוד רק אותו.
(מז) ועל דבר זה שאמר לו דניאל, שיש לו לעבוד לה', עָנֵה מַלְכָּא – ענה המלך נבוכדנצר לְדָנִיֵּאל וְאָמַר, כמתנצל, שאינו פוגם בכבוד ה', כי מִן קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין – כן היא האמת, שאלוהיכם הוא אלהי האלהים ומלך המלכים (אלא שחשב שיש כוחות אלוהיים מחולקים, וה' הוא מעל כל הכוחות הללו), וְגָלֵה רָזִין – והוא המגלה את הסודות, ודבר זה נודע לו על ידי זה דִּי יְכֵלְתָּ לְמִגְלֵא רָזָא דְנָה – שיכולת לגלות לי את הסוד הזה, שהוא החלום ופתרונו.
(מח) כיון שראה נבוכדנצר שאין דניאל מסכים לקבל כבוד של אלוה, אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי – אז, המלך נבוכדנצר, את דניאל גידל בממשלתו, וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב לֵהּ – ומתנות רבות וגדולות נתן לו, וְהַשְׁלְטֵהּ – והשליטו עַל כָּל מְדִינַת בָּבֶל, וְרַב סִגְנִין עַל כָּל חַכִּימֵי בָבֶל – ומינהו להיות רב השרים על כל חכמי בבל.
(מט וְדָנִיֵּאל בְּעָא מִן מַלְכָּא – אמנם דניאל ביקש מהמלך שיקל מעליו את העבודה הזו, וּמַנִּי עַל עֲבִידְתָּא דִּי מְדִינַת בָּבֶל – ומינה תחתיו לְשָׂרִים על מדינת בבל, לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ – לחנניה, מישאל ועזריה, וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּא – ודניאל נשאר יושב בשער המלך, להיות יועצו של נבוכדנצר.
