ט וְהִ֨כְעַסְתִּ֔י לֵ֖ב עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בַּֽהֲבִיאִ֤י שִׁבְרְךָ֙ בַּגּוֹיִ֔ם עַל־אֲרָצ֖וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּֽם׃ י וַֽהֲשִׁמּוֹתִ֨י עָלֶ֜יךָ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וּמַלְכֵיהֶם֙ יִשְׂעֲר֤וּ עָלֶ֨יךָ֙ שַׂ֔עַר בְּעֽוֹפְפִ֥י חַרְבִּ֖י עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וְחָֽרְד֤וּ לִרְגָעִים֙ אִ֣ישׁ לְנַפְשׁ֔וֹ בְּי֖וֹם מַפַּלְתֶּֽךָ׃

֍              ֍               ֍

(ט) וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים באותו זמן, בַּהֲבִיאִי שִׁבְרְךָ בַּגּוֹיִם – כאשר השבר והמפלה של מצרים גרם לחורבן לעמים אחרים שהיו תלויים במצרים [ותחילה כעסו ה'עמים', שיש להם מלך, ואחר כך התפשט השבר גם ל'גויים', שהם אומות פחותות יותר שאין להם אפילו מלך], ואחר כך בא החורבן עוד עַל אֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם, כי חיל כשדים שבא על מצרים, המשיך להלחם בכל הארצות שסביבה.

(י) וַהֲשִׁמּוֹתִי עָלֶיךָ עַמִּים רַבִּים – ומחמת חורבן מצרים יֵחרבו עמים רבים ותהיה ארצם שממה, וּמַלְכֵיהֶם של אותם עמים יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ שַׂעַר – יכעסו כעס גלוי הבא בסערה, כי בגלל מצרים באה גם עליהם חרב האויב, בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל פְּנֵיהֶם – כאשר נבוכדנצר מלך בבל, שהוא כביכול החרב שביד ה', יתעופף במהירות גם על העמים הללו להלחם בהם ולהחריב את ארצם, וְחָרְדוּ לִרְגָעִים – בכל רגע ורגע יפחד כל אִישׁ לְנַפְשׁוֹ, שלא תבוא גם אליו הרעה, בְּיוֹם מַפַּלְתֶּךָ.