ג וְרָאָ֥ה אֶת־הַחֶ֖רֶב בָּאָ֣ה עַל־הָאָ֑רֶץ וְתָקַ֥ע בַּשּׁוֹפָ֖ר וְהִזְהִ֥יר אֶת־הָעָֽם׃ ד וְשָׁמַ֨ע הַשֹּׁמֵ֜עַ אֶת־ק֤וֹל הַשּׁוֹפָר֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר וַתָּ֥בוֹא חֶ֖רֶב וַתִּקָּחֵ֑הוּ דָּמ֖וֹ בְּרֹאשׁ֥וֹ יִֽהְיֶֽה׃ ה אֵת֩ ק֨וֹל הַשּׁוֹפָ֤ר שָׁמַע֙ וְלֹ֣א נִזְהָ֔ר דָּמ֖וֹ בּ֣וֹ יִֽהְיֶ֑ה וְה֥וּא נִזְהָ֖ר נַפְשׁ֥וֹ מִלֵּֽט׃ ו וְ֠הַצֹּפֶה כִּֽי־יִרְאֶ֨ה אֶת־הַחֶ֜רֶב בָּאָ֗ה וְלֹֽא־תָקַ֤ע בַּשּׁוֹפָר֙ וְהָעָ֣ם לֹֽא־נִזְהָ֔ר וַתָּב֣וֹא חֶ֔רֶב וַתִּקַּ֥ח מֵהֶ֖ם נָ֑פֶשׁ ה֚וּא בַּֽעֲוֹנ֣וֹ נִלְקָ֔ח וְדָמ֖וֹ מִיַּֽד־הַצֹּפֶ֥ה אֶדְרֹֽשׁ׃

֍              ֍               ֍

(ג) וְרָאָה – אם יראה הצופה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה עַל הָאָרֶץ, שהאויב מנצח וכובש את העיר, וְתָקַע בַּשּׁוֹפָר, וְהִזְהִיר בכך אֶת הָעָם שימלטו על נפשם.

(ד) וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, והבין לפי סימני התקיעות את כוונת הצופה [כי על ידי אופן התקיעות ומניינם רמז הצופה לאנשי העיר להיכן לברוח וכיצד], וְלֹא נִזְהָר, וַתָּבוֹא חֶרֶב האויב וַתִּקָּחֵהוּ, הרי דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ יִהְיֶה – הוא האשם במיתת עצמו, כי הרי הזהירוהו, והבין את האזהרה, ואף כל פי כן לא שמר את נפשו מחרב האויב.

(ה) וגם מי שאינו מבין את הרמזים של הצופה בסוגי התקיעות, מכל מקום הרי אֵת קוֹל הַשּׁוֹפָר שָׁמַע, והבין לכל הפחות שזו אזהרה כללית מפני חרב האויב ועליו להמלט על נפשו, וְלֹא נִזְהָר, דָּמוֹ בּוֹ יִהְיֶה, כי הוא גרם למיתת עצמו. וְהוּא נִזְהָר – אך אם נזהר, הרי את נַפְשׁוֹ מִלֵּט. [ונרמז בכך ענין נוסף, כי היו תוקעים בשופר לעורר את העם לתשובה, ומי ששמע את קול השופר ולא התעורר לחזור בתשובה, הרי 'דמו בו יהיה', כלומר, דמו הרוחני ישאר בפנימיותו, כי אם היה חוזר בתשובה, אף אם היה נהרג, לכל הפחות היה ממלט את נפשו מעונש רוחני, וכיון שלא עשה כן ונשארו חטאיו בנפשו, יֵענש גם לאחר מיתתו].

(ו) וְהַצֹּפֶה כִּי יִרְאֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה, וְלֹא תָקַע בַּשּׁוֹפָר, וְהָעָם לֹא נִזְהָר, וַתָּבוֹא חֶרֶב האויב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ, אמנם לפי האמת הוּא [-הנהרג בחרב האויב] בַּעֲו‍ֹנוֹ נִלְקָח, כי לולא זאת לא היה כח ביד האויב להורגו, ומכל מקום, וְדָמוֹ מִיַּד הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ, כי בכך שלא הזהיר את העם מפני האויב גרם למיתתו [וגם לפי הרמז שהשופר בא לעורר לחזור בתשובה, הצופה יֵענש על כך שמחמת שלא הזהיר את העם לא חזרו בתשובה, ולא ניצלו מהריגה].