(ז) אֱֽלֹהִ֗ים הֲרָס־שִׁנֵּ֥ימוֹ בְּפִ֑ימוֹ מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ ׀ יְהוָֽה׃
(ח) יִמָּֽאֲס֣וּ כְמוֹ־מַ֭יִם יִתְהַלְּכוּ־לָ֑מוֹ יִדְרֹ֥ךְ חִ֝צָּ֗ו כְּמ֣וֹ יִתְמֹלָֽלוּ׃
(ט) כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַֽהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֗֝שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃
(ז) ומדמה אותם עתה במליצתו לחיות רעות האוחזות את טרפן בשיניהם החדות, וכותשות אותו בשיניהם הטוחנות, כך הם אוחזים אותי על ידי דברי לשון הרע שבשיניהם, ומתפלל לה', אֱלֹהִים, הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ – תהרוס את שיניהם החדות בתוך פיהם, שלא יוכלו לאחוז את הטרף, ואף כאשר אני כבר בפיהם, מַלְתְּעוֹת – את שיניהם הטוחנות של הכְּפִירִים, נְתֹץ יְיָ, שלא יוכלו להשחית אותי.
(ח) יִמָּאֲסוּ -ימסו ויפרדו] כְמוֹ מַיִם יִתְהַלְּכוּ לָמוֹ – כפי שהמים אינם דבר אחד אלא מורכבים מטיפות רבות, ולכן כאשר הם הולכים ממקום למקום הם נפרדים, כך קיבוצם של אותם אנשים רעים יפרד, וכאשר יִדְרֹךְ חִצָּיו לירות עלי, כְּמוֹ יִתְמֹלָלוּ – כמו דבר שנמלל ונקטף ראשו, כך יפלו ראשיהם המחודדים של החיצים שלהם.
(ט) כְּמוֹ שַׁבְּלוּל, תֶּמֶס יַהֲלֹךְ – ההולך על הליחה הנמסה שהוא מוציא מתוך גופו, ואם רוצים לתופסו הוא מוציא מקרבו ליחה רבה עד שנראה כאילו הוא נמס לגמרי, וכמו נֵפֶל אֵשֶׁת – מין שרץ עיור, בַּל חָזוּ -שאינו רואה את ה]שָׁמֶשׁ, כך יהיה עונשם, או שימסו כמים, או שיהיו כעיורים.
