ח וַיָּ֣סֶךְ בִּדְלָתַ֣יִם יָ֑ם בְּ֝גִיח֗וֹ מֵרֶ֥חֶם יֵצֵֽא׃ ט בְּשׂוּמִ֣י עָנָ֣ן לְבֻשׁ֑וֹ וַֽ֝עֲרָפֶ֗ל חֲתֻלָּתֽוֹ׃ י וָֽאֶשְׁבֹּ֣ר עָלָ֣יו חֻקִּ֑י וָֽ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ וּדְלָתָֽיִם׃

֍             ֍              ֍

(ח) לאחר שתיאר את יסוד כדור הארץ והעמדתו במקומו, מתאר לו ה' כיצד הכינו שיהיה ראוי לישוב בני אדם, כי בתחילה היה העולם כולו מכוסה מים, ומצייר את התגלות היבשה והכנתה, לתינוק הנולד, והתחלת גילוי היבשה היה על ידי שהתאדו חלק ממי הים והתחילה היבשה להיראות קצת, וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם – סגר ה' את הים ב'דלתות', על ידי שגדר אותו ושם לו גבול שלא יעבור אותו, בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא – וזה היה לאחר שהתחילה היבשה 'להיוולד' ולצאת מכיסוי הים, על ידי שהתאדו חלק מהמים לאויר העולם.

(ט) בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ, וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ – באותו הזמן שעלו עננים וערפילים מן הים אל האויר, וכאילו היתה היבשה המועטת שהתגלתה באותו זמן, המשולה כאן לתינוק הנולד, 'לבושה' בענן, ו'מחותלת' בערפל [והענן הוא גדול ושלם, וניתן להמשילו לבגד הנלבש, ואילו הערפל הוא קטן וקטוע, וניתן להמשילו לחיתול בלבד].