שיעור 284, ספר תהילים, פרק סד, ט-יא

(ט) וַיַּכְשִׁיל֣וּהוּ עָלֵ֣ימוֹ לְשׁוֹנָ֑ם יִ֝תְנֹֽדְד֗וּ כָּל־רֹ֥אֵה בָֽם׃

(י) וַיִּֽירְא֗וּ כָּל־אָ֫דָ֥ם וַ֭יַּגִּידוּ פֹּ֥עַל אֱלֹהִ֗ים וּֽמַעֲשֵׂ֥הוּ הִשְׂכִּֽילוּ׃

(יא) יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּֽ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃

(ט) ומבאר את דבריו, וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם – כי לשונם הכשילה אותם ללכת על המוקשים שהכינו לי, וכפי שהיה עם דואג האדומי, שבתחילה העליל על דוד שהוא רוצה להרוג את שאול ומחמת כן הוא חייב מיתה, ואחר כך בא ואמר בעצמו לדוד שהוא זה שהרג את שאול, ברצותו להחניף לו, ומחמת דבר זה שאמר בלשונו הענישו דוד והרגו, יִתְנֹדְדוּ כָּל רֹאֵה בָם – עד שכל רואיהם ינידו ויניעו את ראשם דרך לעג, כי הכל יכירו בכך שלשונם הכשילה אותם.

(י) וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם מעונש ה', שיראו שהוא מידה כנגד מידה, וַיַּגִּידוּ על ידי זה פֹּעַל אֱלֹהִים – פעולתו ועונשו של אלהים, המשגיח על בני האדם ושופטם, וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ – ישכילו ויבינו את תכלית מעשי ה'.

(יא) יִשְׂמַח צַדִּיק בַּייָ, כי יש שמחה לצדיק בזמן שה' עושה משפט ברשעים, וְחָסָה בוֹ, בראותו שה' מושיע את חוסיו, וְיִתְהַלְלוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב בכך שהם עובדים את ה', נושעים בו, ומתהללים בשמו.