שיעור 3, מגילת קהלת, פרק א, ו-ט
ו הוֹלֵךְ֙ אֶל־דָּר֔וֹם וְסוֹבֵ֖ב אֶל־צָפ֑וֹן סוֹבֵ֤ב ׀ סֹבֵב֙ הוֹלֵ֣ךְ הָר֔וּחַ וְעַל־סְבִֽיבֹתָ֖יו שָׁ֥ב הָרֽוּחַ׃ ז כָּל־הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃ ח כָּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹֽא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹֽא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֨יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹֽא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ׃ ט מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּֽעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
(ו) וכן יסוד הרוח חוזר לשורשו, כי גלגל השמש הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן, והוא מניע עמו את הרוח, עד אשר סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ עמו הָרוּחַ, וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ – על ידי זה שב גם יסוד הרוח אל מקומו.
(ז) מבאר עתה גם את חזרת יסוד המים לשורשו, כי על ידי תנועת הגלגלים כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, כי אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת, וחוזרים הם לשורשם הראשון, וכיון שאין קיום לשום דבר בעולם הזה, אין יתרון לאדם העוסק בדברים אלו.
(ח) ואם ישאל האדם, אם כן כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, ואין שום דבר שיש לו תכלית מושלמת, לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר ולומר כן, כי עיקר השגת השלימות תהיה לעתיד לבוא, כי אז תתמלא כל הארץ דעה את ה', ויהיה לבני האדם עונג רוחני עד אשר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.
(ט) ולא זו בלבד שההשגה תתחדש לעתיד לבוא, אלא גם הגוף והנפש יתחדשו באותו זמן, מַה שֶּׁהָיָה – נפש האדם, שנאמר עליה לשון הויה (בראשית ב' ז') "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", הוּא שֶׁיִּהְיֶה – היא תהיה לעתיד לבוא בשלימות הראויה, ותהא ראויה להיקרא בשם נפש הווה וקיימת, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה – גוף האדם, שנאמר בו לשון עשייה (בראשית א' כ"ו) "נַעֲשֶׂה אָדָם", הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה – הוא ייעשה לעתיד לבוא באופן השלם והראוי. וְאֵין כָּל חָדָשׁ רק בדברים הנמצאים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, בעולם הזה, אבל לעתיד לבוא יתחדשו בכל יום עונג והשגות רוחניות ללא סוף.
