שיעור 30. ספר יהושע, פרק יא, א-טו

א וַיְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ־חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל־יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל־מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף׃ ב וְֽאֶל־הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר וּבָֽעֲרָבָ֛ה נֶ֥גֶב כִּֽנְר֖וֹת וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר מִיָּֽם׃ ג הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם וְהָֽאֱמֹרִ֧י וְהַֽחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה׃ ד וַיֵּֽצְא֣וּ הֵ֗ם וְכָל־מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם־רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַֽת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב־מְאֹֽד׃ ה וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּֽחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל־מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ ו וַיֹּ֨אמֶר ה֣' אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֮ אַל־תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי־מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָֽנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת־כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־סֽוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹֽתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ ז וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכָל־עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל־מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם׃ ח וַיִּתְּנֵ֨ם ה֥' בְּיַֽד־יִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד־צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַד־בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד׃ ט וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּֽאֲשֶׁ֥ר אָֽמַר־ל֖וֹ ה֑' אֶת־סֽוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת־מַרְכְּבֹֽתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ י וַיָּ֨שָׁב יְהוֹשֻׁ֜עַ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ וַיִּלְכֹּ֣ד אֶת־חָצ֔וֹר וְאֶת־מַלְכָּ֖הּ הִכָּ֣ה בֶחָ֑רֶב כִּֽי־חָצ֣וֹר לְפָנִ֔ים הִ֕יא רֹ֖אשׁ כָּל־הַמַּמְלָכ֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃ יא וַ֠יַּכּוּ אֶת־כָּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֨רֶב֙ הַֽחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כָּל־נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ יב וְֽאֶת־כָּל־עָרֵ֣י הַמְּלָכִֽים־הָ֠אֵלֶּה וְֽאֶת־כָּל־מַלְכֵיהֶ֞ם לָכַ֧ד יְהוֹשֻׁ֛עַ וַיַּכֵּ֥ם לְפִי־חֶ֖רֶב הֶֽחֱרִ֣ים אוֹתָ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ה מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד הֽ'׃ יג רַ֣ק כָּל־הֶֽעָרִ֗ים הָעֹֽמְדוֹת֙ עַל־תִּלָּ֔ם לֹ֥א שְׂרָפָ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל זֽוּלָתִ֛י אֶת־חָצ֥וֹר לְבַדָּ֖הּ שָׂרַ֥ף יְהוֹשֻֽׁעַ׃ יד וְ֠כֹל שְׁלַ֞ל הֶֽעָרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה בָּֽזְז֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֣ק אֶֽת־כָּל־הָאָדָ֞ם הִכּ֣וּ לְפִי־חֶ֗רֶב עַד־הִשְׁמִדָם֙ אוֹתָ֔ם לֹ֥א הִשְׁאִ֖ירוּ כָּל־נְשָׁמָֽה׃ טו כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה ה֙' אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ כֵּן־צִוָּ֥ה מֹשֶׁ֖ה אֶת־יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֵן֙ עָשָׂ֣ה יְהוֹשֻׁ֔עַ לֹֽא־הֵסִ֣יר דָּבָ֔ר מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה֖' אֶת־מֹשֶֽׁה׃

– – – – –

(א) אחרי שכבש יהושע בן נון את כל המלכים שהיו בדרום ארץ ישראל, התקבצו המלכים שבצפון הארץ להלחם עמו, וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר, וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן, וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן, וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף:

(ב) וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן, בָּהָר, וּבָעֲרָבָה – במישור, נֶגֶב כִּנְרוֹת – בדרום המקום ששמו כנרות, וּבַשְּׁפֵלָה, וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם:

(ג) הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם – הכנענים היו במזרח ומערב של הצד הצפוני, וְהָאֱמֹרִי, וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי, וְהַיְבוּסִי בָּהָר, וְהַחִוִּי תַּחַת הר החֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה:

(ד) אמנם כיון שראו שעד עתה נצחו ישראל את כל הערים שנלחמו בהם, לא העיזו לצאת ולהלחם כל אחד לבדו, אלא כולם יחד, וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם, עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב, וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד, ובמלחמות הקודמות לא היו סוסים ורכבים.

(ה) וַיִּוָּעֲדוּ (-קבעו זמן מסוים להתקבץ בו) כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם, לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל׃

(ו) וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם, כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר, כדי שלא יקחו אותם העם לעצמם, ויסמכו על הסוסים במקום לבטוח בה', וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ:

(ז) וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם, עַל מֵי מֵרוֹם, פִּתְאֹם, וַיִּפְּלוּ בָּהֶם:

(ח) וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה, וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם (-עד בריכות המים הנמשכות מהים, לאדות את המים ולהשאיר את המלח), וְעַד בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה, וַיַּכֻּם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד:

(ט) וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה', אֶת סוּסֵיהֶם עִקֵּר, וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ׃

(י) וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיִּלְכֹּד אֶת חָצוֹר, וְאֶת מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב, כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה, ולכן פתח בה תחילה.

(יא) וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב, הַחֲרֵם, לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה, וְאֶת חָצוֹר עצמה שָׂרַף בָּאֵשׁ׃

(יב) וְאֶת כָּל עָרֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, וְאֶת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בשבע השנים הבאות, שבהם כבש את כל הארץ, וַיַּכֵּם לְפִי חֶרֶב, הֶחֱרִים אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה'׃

(יג) רַק כָּל הֶעָרִים הָעֹמְדוֹת עַל תִּלָּם, שלא נהרסה חומתם כמו יריחו והעי, לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל, זוּלָתִי אֶת חָצוֹר לְבַדָּהּ שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ, כיון שהיא היתה ראש הממלכות, ועל ידי שריפתה יראו ממנו כולם (רד"ק).

(יד) וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְהַבְּהֵמָה, בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק אֶת כָּל הָאָדָם הִכּוּ לְפִי חֶרֶב עַד הִשְׁמִדָם אוֹתָם, לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל נְשָׁמָה׃

(טו) כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה׃