שיעור 315, ספר תהילים, פרק סט, לג-לז
(לג) רָא֣וּ עֲנָוִ֣ים יִשְׂמָ֑חוּ דֹּֽרְשֵׁ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים וִיחִ֥י לְבַבְכֶֽם׃
(לד) כִּֽי־שֹׁמֵ֣עַ אֶל־אֶבְיוֹנִ֣ים יְהוָ֑ה וְאֶת־אֲ֝סִירָ֗יו לֹ֣א בָזָֽה׃
(לה) יְֽ֭הַלְלוּהוּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ יַ֝מִּ֗ים וְֽכָל־רֹמֵ֥שׂ בָּֽם׃
(לו) כִּ֤י אֱלֹהִ֨ים ׀ י֘וֹשִׁ֤יעַ צִיּ֗וֹן וְ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וְיָ֥שְׁבוּ שָׁ֝֗ם וִֽירֵשֽׁוּהָ׃
(לז) וְזֶ֣רַע עֲ֭בָדָיו יִנְחָל֑וּהָ וְאֹֽהֲבֵ֥י שְׁ֝מ֗וֹ יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ׃
(לג) רָאוּ עֲנָוִים, המקבלים באהבה את הצרות הבאות עליהם, את ישועתי, ויִשְׂמָחוּ, כי יֵדעו שיש גם להם תקוה, דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים – אותם החוקרים את עניני הנהגת האלהים בעולם הזה, שעד עתה היה ליבם עצוב על כך שראו את יסורי הצדיקים ושלוות הרשעים, וִיחִי לְבַבְכֶם עתה, בראותכם שה' מושיע את החוסים בו.
(לד) כִּי יראו עתה ששֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, כלומר, לא היו צרותיהם מחמת חסרון ידיעה או השגחה מצד ה', וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה, כלומר, לא היו צרותיהם מחמת שהם מבוזים בעיני ה', ולכן כאשר הגיעה העת הראויה לכך, הושיע אותם ה'.
(לה) ומלבד הענוים ודורשי ה', גם כל הבריאה תתן תודה לה' באותו זמן שיחזור דוד למלכותו בירושלים, יְהַלְלוּהוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, יַמִּים וְכָל רֹמֵשׂ בָּם, על התשועה שעשה והשיב את דוד לציון.
(לו) כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ את צִיּוֹן, שהיא עיר המלוכה, וְיִבְנֶה את שאר עָרֵי יְהוּדָה שבארץ ישראל, וְיָשְׁבוּ שָׁם ישראל, וִירֵשׁוּהָ.
(לז) ולא רק הם עצמם יִרשו את הארץ, אלא וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ – ינחילו את הארץ לזרעם אחריהם, כי לא יגלו ממנה, וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ בשלווה ובהשקט.
