שיעור 377, ספר תהילים, פרק עח, נח-סא

(נח) וַיַּכְעִיס֥וּהוּ בְּבָֽמוֹתָ֑ם וּ֝בִפְסִֽילֵיהֶ֗ם יַקְנִיאֽוּהוּ׃

(נט) שָׁמַ֣ע אֱ֭לֹהִים וַֽיִּתְעַבָּ֑ר וַיִּמְאַ֥ס מְ֝אֹ֗ד בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

(ס) וַ֭יִּטֹּשׁ מִשְׁכַּ֣ן שִׁל֑וֹ אֹ֗֝הֶל שִׁכֵּ֥ן בָּֽאָדָֽם׃

(סא) וַיִּתֵּ֣ן לַשְּׁבִ֣י עֻזּ֑וֹ וְֽתִפְאַרְתּ֥וֹ בְיַד־צָֽר׃

(נח) וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם שעשו לעבודה זרה, וּבִפְסִילֵיהֶם יַקְנִיאוּהוּ – קנא ה' על שהחליפו את עבודתו בעבודת אלילים.

(נט) לכן שָׁמַע אֱלֹהִים, וַיִּתְעַבָּר – כעס באופן שהעונש בא גם לאלו שלא חטאו, וַיִּמְאַס מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל, על שחטאו נגדו, ומתוך כך עזב ה' גם את המשכן, וכמבואר בפסוק הבא.

(ס) וַיִּטֹּשׁ – עזב בעברתו את מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, כיון שאֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם, כלומר, עיקר שכינת ה' היתה שורה על בני האדם, אם היו ראויים לכך, וכיון שבאותו זמן לא היו ישראל ראויים לכך, נטש ה' גם את המשכן.

(סא) ומבאר איך היתה נטישת המשכן, וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ – בתחילה נתן ה' לפלשתים לשבות את ארון הברית, שמצד התורה שבו הוא עוזו של ה', וְתִפְאַרְתּוֹ, שעל ידו נעשו האותות והמופתים, נתן בְיַד צָר, שהם התפארו בכך שהצליחו לשבותו.