שיעור 378, ספר תהילים, פרק עח, סב-סו
(סב) וַיַּסְגֵּ֣ר לַחֶ֣רֶב עַמּ֑וֹ וּ֝בְנַֽחֲלָת֗וֹ הִתְעַבָּֽר׃
(סג) בַּֽחוּרָ֥יו אָֽכְלָה־אֵ֑שׁ וּ֝בְתֽוּלֹתָ֗יו לֹ֣א הוּלָּֽלוּ׃
(סד) כֹּֽ֭הֲנָיו בַּחֶ֣רֶב נָפָ֑לוּ וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו לֹ֣א תִבְכֶּֽינָה׃
(סה) וַיִּקַ֖ץ כְּיָשֵׁ֥ן ׀ אֲדֹנָ֑י כְּ֝גִבּ֗וֹר מִתְרוֹנֵ֥ן מִיָּֽיִן׃
(סו) וַיַּךְ־צָרָ֥יו אָח֑וֹר חֶרְפַּ֥ת ע֝וֹלָ֗ם נָ֣תַן לָֽמוֹ׃
(סב) וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ, כי באותה מלחמה נהרגו שלשים אלף מישראל, וּבְנַחֲלָתוֹ הִתְעַבָּר, כי באותו זמן חרב משכן שילה.
(סג) וכיון שבמלחמת מצוה יוצאים חתן מחדרו וכלה מחופתה, בַּחוּרָיו אָכְלָה אֵשׁ בהיותם במלחמה, וּבְתוּלֹתָיו לֹא הוּלָּלוּ בחופתן.
(סד) כֹּהֲנָיו – חפני ופנחס, שהיו כהנים במשכן ה', בַּחֶרֶב נָפָלוּ, וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּינָה, כי כאשר שמעה אשת פנחס את הבשורה הרעה נהפכו עליה ציריה, ומתה בלידתה, ולא הספיקה לבכות על מות בעלה.
(סה) ואף על פי כן קינא ה' לכבוד שמו, ולכבוד ארון הברית שנפל ביד הפלשתים, וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן (-כישן המקיץ משנתו) אֲדֹנָי, כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן – המתעורר משכרות היין על ידי קול רננה שמשמיעים לו.
(סו) וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר – היכה את צריו הפלשתים באחוריהם, היא מכת הטחורים שבאה עליהם, חֶרְפַּת עוֹלָם נָתַן לָמוֹ, כי היא מכת בזיון ושפלות.
