שיעור 379, ספר תהילים, פרק עח, סז-עב

(סז) וַ֭יִּמְאַס בְּאֹ֣הֶל יוֹסֵ֑ף וּֽבְשֵׁ֥בֶט אֶ֝פְרַ֗יִם לֹ֣א בָחָֽר׃

(סח) וַ֭יִּבְחַר אֶת־שֵׁ֣בֶט יְהוּדָ֑ה אֶֽת־הַ֥ר צִ֝יּ֗וֹן אֲשֶׁ֣ר אָהֵֽב׃

(סט) וַיִּ֣בֶן כְּמוֹ־רָ֭מִים מִקְדָּשׁ֑וֹ כְּ֝אֶ֗רֶץ יְסָדָ֥הּ לְעוֹלָֽם׃

(ע) וַ֭יִּבְחַר בְּדָוִ֣ד עַבְדּ֑וֹ וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ מִֽמִּכְלְאֹ֥ת צֹֽאן׃

(עא) מֵֽאַחַ֥ר עָל֗וֹת הֱ֫בִיא֥וֹ לִ֭רְעוֹת בְּיַֽעֲקֹ֣ב עַמּ֑וֹ וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל נַֽחֲלָתֽוֹ׃

(עב) וַ֭יִּרְעֵם כְּתֹ֣ם לְבָב֑וֹ וּבִתְבוּנ֖וֹת כַּפָּ֣יו יַנְחֵֽם׃

(סז) וַיִּמְאַס – ומאותו זמן מאס ה' בְּאֹהֶל יוֹסֵף, כי לא עמד עוד משכן ה' בחלקו של יוסף, וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר שתצא מהם המלוכה.

(סח) ובמקום שבט אפרים, וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה שממנו תצא המלוכה, ובמקום המשכן שהיה בחלקו של יוסף, בחר אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב, ששם נבנה בית המקדש.

(סט) וַיִּבֶן כְּמוֹ רָמִים מִקְדָּשׁוֹ – בנה את בית המקדש מכוון כנגד העולמות העליונים, כי המקדש היה החיבור הרוחני בין העולם הזה לבין העולם העליון, כְּאֶרֶץ יְסָדָהּ לְעוֹלָם – וכמו הארץ הקיימת לעולם, כך יִסֵד את מקום המקדש, שיהיה מכון לשבתו עולמים.

(ע) וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ להיות מלך על ישראל, וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן, כי שם בחן ה' את הנהגתו עם הצאן, וכשראה את טוב ליבו ברעיית הצאן, בחר בו ה' לרעות ולהנהיג את כל ישראל.

(עא) מֵאַחַר עָלוֹת (-מהליכתו אחרי הצאן המניקות) הֱבִיאוֹ, לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, ו'יעקב' זהו כינוי להמון העם, והיה רועה אותם בהנהגה הארצית והמדינית, וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ – ואת 'ישראל', שהם הגדולים והחשובים, הנהיג בהנהגה הרוחנית.

(עב) וַיִּרְעֵם בהנהגה הרוחנית והתורנית כְּתֹם לְבָבוֹ, וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם בהנהגה הארצית, וכיון שבית המקדש ומלכות בית דוד תלויים זה בזה, היו שניהם יחד הדרך להבאת השלימות לכלל ישראל באותם דורות.