שיעור 42, ספר יהושע, פרק יח, יא-כח

יא וַיַּ֗עַל גּוֹרַ֛ל מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיֵּצֵא֙ גְּב֣וּל גּֽוֹרָלָ֔ם בֵּ֚ין בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ יב וַיְהִ֨י לָהֶ֧ם הַגְּב֛וּל לִפְאַ֥ת צָפ֖וֹנָה מִן־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעָלָ֣ה הַגְּבוּל֩ אֶל־כֶּ֨תֶף יְרִיח֜וֹ מִצָּפ֗וֹן וְעָלָ֤ה בָהָר֙ יָ֔מָּה וְהָיוּ֙ תֹּֽצְאֹתָ֔יו מִדְבַּ֖רָה בֵּ֥ית אָֽוֶן׃ יג וְעָבַר֩ מִשָּׁ֨ם הַגְּב֜וּל ל֗וּזָה אֶל־כֶּ֤תֶף ל֨וּזָה֙ נֶ֔גְבָּה הִ֖יא בֵּֽית־אֵ֑ל וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַל־הָהָ֕ר אֲשֶׁ֛ר מִנֶּ֥גֶב לְבֵית־חֹר֖וֹן תַּחְתּֽוֹן׃ יד וְתָאַ֣ר הַגְּבוּל֩ וְנָסַ֨ב לִפְאַת־יָ֜ם נֶ֗גְבָּה מִן־הָהָר֙ אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֮ נֶגְבָּה֒ וְהָי֣וּ תֹֽצְאֹתָ֗יו אֶל־קִרְיַת־בַּ֨עַל֙ הִ֚יא קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים עִ֖יר בְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃ טו וּפְאַת־נֶ֕גְבָּה מִקְצֵ֖ה קִרְיַ֣ת יְעָרִ֑ים וְיָצָ֤א הַגְּבוּל֙ יָ֔מָּה וְיָצָ֕א אֶל־מַעְיַ֖ן מֵ֥י נֶפְתּֽוֹחַ׃ טז וְיָרַ֨ד הַגְּב֜וּל אֶל־קְצֵ֣ה הָהָ֗ר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵי֙ גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֛ר בְּעֵ֥מֶק רְפָאִ֖ים צָפ֑וֹנָה וְיָרַד֩ גֵּ֨י הִנֹּ֜ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ נֶ֔גְבָּה וְיָרַ֖ד עֵ֥ין רֹגֵֽל׃ יז וְתָאַ֣ר מִצָּפ֗וֹן וְיָצָא֙ עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְיָצָא֙ אֶל־גְּלִיל֔וֹת אֲשֶׁר־נֹ֖כַח מַֽעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֑ים וְיָרַ֕ד אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃ יח וְעָבַ֛ר אֶל־כֶּ֥תֶף מוּל־הָֽעֲרָבָ֖ה צָפ֑וֹנָה וְיָרַ֖ד הָֽעֲרָבָֽתָה׃ יט וְעָבַ֨ר הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף בֵּית־חָגְלָה֮ צָפוֹנָה֒ וְהָי֣וּ ׀ תֹּֽצְא֣וֹת הַגְּב֗וּל אֶל־לְשׁ֤וֹן יָם־הַמֶּ֨לַח֙ צָפ֔וֹנָה אֶל־קְצֵ֥ה הַיַּרְדֵּ֖ן נֶ֑גְבָּה זֶ֖ה גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃ כ וְהַיַּרְדֵּ֥ן יִגְבֹּל־אֹת֖וֹ לִפְאַת־קֵ֑דְמָה זֹ֡את נַֽחֲלַת֩ בְּנֵ֨י בִנְיָמִ֧ן לִגְבֽוּלֹתֶ֛יהָ סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ כא וְהָי֣וּ הֶֽעָרִ֗ים לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֽוֹתֵיהֶ֑ם יְרִיח֥וֹ וּבֵית־חָגְלָ֖ה וְעֵ֥מֶק קְצִֽיץ׃ כב וּבֵ֧ית הָֽעֲרָבָ֛ה וּצְמָרַ֖יִם וּבֵֽית־אֵֽל׃ כג וְהָֽעַוִּ֥ים וְהַפָּרָ֖ה וְעָפְרָֽה׃ כד וּכְפַ֧ר הָֽעַמֹּנָ֛ה וְהָֽעָפְנִ֖י וָגָ֑בַע עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ כה גִּבְע֥וֹן וְהָֽרָמָ֖ה וּבְאֵרֽוֹת׃ כו וְהַמִּצְפֶּ֥ה וְהַכְּפִירָ֖ה וְהַמֹּצָֽה׃ כז וְרֶ֥קֶם וְיִרְפְּאֵ֖ל וְתַרְאֲלָֽה׃ כח וְצֵלַ֡ע הָאֶ֜לֶף וְהַיְבוּסִ֨י הִ֤יא יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ גִּבְעַ֣ת קִרְיַ֔ת עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶ֑ן זֹ֛את נַֽחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

֍           ֍            ֍

(יא) וַיַּעַל גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם, וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה, וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף׃

(יב) וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה – הקצה הצפוני של גבול בנימין היה בגבול בני יוסף, מִן הַיַּרְדֵּן שבמזרח ארץ ישראל, וְעָלָה הַגְּבוּל לכיוון מערב ארץ ישראל, אֶל כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן, והעיר יריחו היתה בתוך חלקם של שבט בנימין, וְעָלָה הגבול בָהָר – הר בית אל, יָמָּה – בצד מערב של גבול בנימין, וְהָיוּ תֹּצְאֹתָיו – היה סיום קו הגבול הישר מִדְבַּרָה בֵּית אָוֶן׃

(יג) וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לצד דרום לוּזָה, אֶל כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה, והעיר לוז בעצמה היתה מחוץ לגבול, ושייכת לשבט יוסף, הִיא העיר לוז שקראה יעקב אבינו בֵּית אֵל, וְיָרַד הַגְּבוּל עַטְרוֹת אַדָּר, עַל הָהָר אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית חֹרוֹן תַּחְתּוֹן, ואילו בית חורון תחתון בעצמה היתה שייכת לשבט יוסף.

(יד) וְתָאַר הַגְּבוּל – הקיף קו הגבול את ההר משלשת צדדיו, וְנָסַב לִפְאַת יָם נֶגְבָּה – בצד המערבי של ההר הסתובב הגבול לכיוון דרום מִן הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בֵית חֹרוֹן נֶגְבָּה, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל קִרְיַת בַּעַל, הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה, שהיא בצד הגבול הצפוני של יהודה, זֹאת פְּאַת יָם – זהו צד הגבול המערבי של שבט בנימין, שהתחיל מהר בית חורון בצפון הגבול, ועד קרית יערים בדרום הגבול, לאורך צד מערב.

(טו) וּפְאַת נֶגְבָּה – וצד הגבול הדרומי של בנימין, מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים שבדרום מערב, וְיָצָא הַגְּבוּל יָמָּה, וְיָצָא אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, ושם התרחב הגבול לצד דרום.

(טז) וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל קְצֵה המזרחי של הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵּי בֶן הִנֹּם, אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה, וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי, שהיא העיר ירושלים, שהיתה בחלק בנימין, נֶגְבָּה, וְיָרַד עֵין רֹגֵל׃

(יז) וְתָאַר – הסתובב הגבול מִצָּפוֹן לעין רוגל, שהיתה מנחלת יהודה, וְיָצָא מהקו הישר הדרומי אל עֵין שֶׁמֶשׁ, וְיָצָא אֶל גְּלִילוֹת אֲשֶׁר נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים, וְיָרַד אֶבֶן בֹּהַן בֶּן רְאוּבֵן׃

(יח) וְעָבַר הגבול אֶל כֶּתֶף מוּל הָעֲרָבָה צָפוֹנָה, וְיָרַד הָעֲרָבָתָה – אל בית הערבה, המוזכר בגבול יהודה.

(יט) וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף בֵּית חָגְלָה צָפוֹנָה, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל – סיום הגבול הגיע אֶל לְשׁוֹן יָם הַמֶּלַח צָפוֹנָה, אֶל קְצֵה הַיַּרְדֵּן נֶגְבָּה, זֶה גְּבוּל נֶגֶב של שבט בנימין.

(כ) וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל אֹתוֹ לִפְאַת קֵדְמָה – הירדן יהיה גבולו המזרחי של בנימין, זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן לִגְבוּלֹתֶיהָ סָבִיב, לְמִשְׁפְּחֹתָם׃

(כא) וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם, יְרִיחוֹ, וּבֵית חָגְלָה, וְעֵמֶק קְצִיץ׃ (כב) וּבֵית הָעֲרָבָה, וּצְמָרַיִם, וּבֵית אֵל׃ (כג) וְהָעַוִּים, וְהַפָּרָה, וְעָפְרָה׃ (כד) וּכְפַר הָעַמֹּנָה, וְהָעָפְנִי, וָגָבַע, עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן׃ (כה) גִּבְעוֹן, וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת׃ (כו) וְהַמִּצְפֶּה, וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה׃ (כז) וְרֶקֶם, וְיִרְפְּאֵל, וְתַרְאֲלָה׃ (כח) וְצֵלַע, הָאֶלֶף, וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלַם, גִּבְעַת, קִרְיַת, עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן, זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם׃