שיעור 5, ספר נחמיה, פרק ב, י-טו

י וַיִּשְׁמַ֞ע סַנְבַלַּ֣ט הַחֹֽרֹנִ֗י וְטֽוֹבִיָּה֙ הָעֶ֣בֶד הָֽעַמֹּנִ֔י וַיֵּ֥רַע לָהֶ֖ם רָעָ֣ה גְדֹלָ֑ה אֲשֶׁר־בָּ֣א אָדָ֔ם לְבַקֵּ֥שׁ טוֹבָ֖ה לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יא וָֽאָב֖וֹא אֶל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וָֽאֱהִי־שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה׃ יב וָֽאָק֣וּם ׀ לַ֗יְלָה אֲנִי֮ וַֽאֲנָשִׁ֣ים ׀ מְעַט֮ עִמִּי֒ וְלֹֽא־הִגַּ֣דְתִּי לְאָדָ֔ם מָ֗ה אֱלֹהַי֙ נֹתֵ֣ן אֶל־לִבִּ֔י לַֽעֲשׂ֖וֹת לִירֽוּשָׁלִָ֑ם וּבְהֵמָה֙ אֵ֣ין עִמִּ֔י כִּ֚י אִם־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י רֹכֵ֥ב בָּֽהּ׃ יג וָאֵֽצְאָ֨ה בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יְא לַ֗יְלָה וְאֶל־פְּנֵי֙ עֵ֣ין הַתַּנִּ֔ין וְאֶל־שַׁ֖עַר הָֽאַשְׁפֹּ֑ת וָֽאֱהִ֨י שֹׂבֵ֜ר בְּחוֹמֹ֤ת יְרֽוּשָׁלִַ֨ם֙ אֲשֶׁר־הֵ֣ם ׀ פְּרוּצִ֔ים וּשְׁעָרֶ֖יהָ אֻכְּל֥וּ בָאֵֽשׁ׃ יד וָאֶֽעֱבֹר֙ אֶל־שַׁ֣עַר הָעַ֔יִן וְאֶל־בְּרֵכַ֖ת הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵין־מָק֥וֹם לַבְּהֵמָ֖ה לַֽעֲבֹ֥ר תַּחְתָּֽי׃ טו וָֽאֱהִ֨י עֹלֶ֤ה בַנַּ֨חַל֙ לַ֔יְלָה וָֽאֱהִ֥י שֹׂבֵ֖ר בַּֽחוֹמָ֑ה וָֽאָשׁ֗וּב וָֽאָב֛וֹא בְּשַׁ֥עַר הַגַּ֖יְא וָֽאָשֽׁוּב׃

֍           ֍            ֍

(י) וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי, וְטוֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמֹּנִי, וַיֵּרַע לָהֶם רָעָה גְדֹלָה, אֲשֶׁר בָּא אָדָם לְבַקֵּשׁ טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לבנות את חומות ירושלים.

(יא) וָאָבוֹא אֶל יְרוּשָׁלִָם, וָאֱהִי שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה.

(יב) ואחרי שלשה ימים אלו רצה נחמיה להתחיל בבדיקת חומות ירושלים, אך לא רצה צרי יהודה יבחינו בדבר ויתחילו להשטין, וָאָקוּם לַיְלָה, אֲנִי וַאֲנָשִׁים מְעַט עִמִּי, וְלֹא הִגַּדְתִּי לְאָדָם מָה אֱלֹהַי נֹתֵן אֶל לִבִּי לַעֲשׂוֹת לִירוּשָׁלִָם, וּבְהֵמָה אֵין עִמִּי, כדי שלא ירעישו בהליכתם, כִּי אִם הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֲנִי רֹכֵב בָּהּ.

(יג) וָאֵצְאָה בְשַׁעַר הַגַּיְא, ששם היה ביתו של נחמיה, לַיְלָה, וְאֶל פְּנֵי עֵין הַתַּנִּין, וְאֶל שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת, וָאֱהִי שֹׂבֵר – הייתי בוחן ובודק בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם, לראות אם החומה הישנה הקיימת שם חזקה דיה, אֲשֶׁר הֵם פְּרוּצִים וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ, ורצה לבדוק האם יש צורך לבנות מחדש את כל החומה, או שדי בכך שיסתמו את המקומות הפרוצים שבחומה.

(יד) וָאֶעֱבֹר אֶל שַׁעַר הָעַיִן וְאֶל בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ, וְאֵין מָקוֹם לַבְּהֵמָה לַעֲבֹר תַּחְתָּי, כיון שהיו הפרצות צרות, והוצרך לרדת מהבהמה וללכת ברגליו.

(טו) וָאֱהִי עֹלֶה בַנַּחַל – בעמק בלַיְלָה, וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחוֹמָה, לבדוק את חוזקה, וָאָשׁוּב, וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא, שמשם התחיל את הליכתו ובדיקתו, וָאָשׁוּב אל ביתי.