(ה) זִכְר֗וּ נִפְלְאוֹתָ֥יו אֲשֶׁר־עָשָׂ֑ה מֹֽ֝פְתָ֗יו וּמִשְׁפְּטֵי־פִֽיו׃
(ו) זֶ֭רַע אַבְרָהָ֣ם עַבְדּ֑וֹ בְּנֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב בְּחִירָֽיו׃
(ז) ה֭וּא יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ בְּכָל־הָ֝אָ֗רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃
(ח) זָכַ֣ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִית֑וֹ דָּבָ֥ר צִ֝וָּ֗ה לְאֶ֣לֶף דּֽוֹר׃
(ט) אֲשֶׁ֣ר כָּ֭רַת אֶת־אַבְרָהָ֑ם וּשְׁב֖וּעָת֣וֹ לְיִשְׂחָֽק׃
(י) וַיַּֽעֲמִידֶ֣הָ לְיַֽעֲקֹ֣ב לְחֹ֑ק לְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל בְּרִ֣ית עוֹלָֽם׃
(ה) אמנם תוכלו להשיגו מצד מעשיו, על ידי שתתבוננו בדברים שעשה מחוץ לגדרי וגבולות הטבע, זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, כמו קריעת ים סוף, העמדת השמש וכדומה, מֹפְתָיו שבאו לאמת את דבריו, כמו הפיכת המטה לנחש והמים לדם, וּמִשְׁפְּטֵי פִיו – העונשים שבאו בדרך נס על המצריים מצד מידת המשפט, להענישם על מעשיהם, ועונשים אלו הם היחידים שהיו 'משפטי פיו', כי אמר בפירוש שיבואו עליהם מכות ועונשים אלו, והתרה בהם לפני המכות, ומלבד זאת כבר אמר בנבואה לאברהם אבינו "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית ט"ו י"ד).
(ו) את כל זאת תזכרו אתם, זֶרַע אַבְרָהָם, שזכה אברהם לזרע זה מצד שהוא עַבְדּוֹ של ה', שעבד אותו באמונה, בְּנֵי יַעֲקֹב, בְּחִירָיו – שנבחרו על ידי ה' להיות לחלקו.
(ז) על ידי נפלאותיו תשיגו כי הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ – שיש לו שייכות מיוחדת איתנו, להשגיח עלינו בהשגחה פרטית, והגם שאי אפשר להשיג את עצמותו של ה' ומהותו, מכל מקום ניתן להשיג את דרכיו, כי הרי בְּכָל הָאָרֶץ נראים מִשְׁפָּטָיו, ונודע לנו ה' על ידי הנהגותיו.
(ח) זָכַר ה' לְעוֹלָם את בְּרִיתוֹ שכרת עם האבות (וכפי שיבאר בפסוקים הבאים), וכן זכר את הדָּבָר אשר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר.
(ט) ומבאר תחילה מה היא 'בְּרִיתוֹ' שזכר לעולם, זו היא הברית אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק – כאשר חזר וכרת עם יצחק ברית זו פעם שניה, נעשתה הברית כשבועה, שהיא חזקה יותר מברית ללא שבועה.
(י) וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק – וכאשר חזר וכרת את הברית עם יעקב, נעשתה הברית כמו חוק ודין שמוכרח להתקיים מצד עצמו. לְיִשְׂרָאֵל, ששם זה מורה על מדרגה רוחנית גבוהה יותר מ'יעקב', ובה מנהיג ה' את עמו למעלה מדרכי הטבע, להם העמיד זאת לבְּרִית עוֹלָם – ברית שבה תלוי קיום העולם כולו, כי קשר וחיבר ה' את הברית עִם ישראל לברית של קיום העולם, באופן שחוקי הטבע של העולם תלויים בברית שכרת ה' עִם ישראל, וכמו שנאמר "כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ה' גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים. כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם ה'" (ירמיהו ל"א ל"ד-ל"ו).
