שיעור 52, ספר ישעיהו, פרק יא, י-יג
י וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שֹׁ֣רֶשׁ יִשַׁ֗י אֲשֶׁ֤ר עֹמֵד֙ לְנֵ֣ס עַמִּ֔ים אֵלָ֖יו גּוֹיִ֣ם יִדְרֹ֑שׁוּ וְהָֽיְתָ֥ה מְנֻחָת֖וֹ כָּבֽוֹד׃ יא וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יוֹסִ֨יף אֲדֹנָ֤י ׀ שֵׁנִית֙ יָד֔וֹ לִקְנ֖וֹת אֶת־שְׁאָ֣ר עַמּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁאֵר֩ מֵֽאַשּׁ֨וּר וּמִמִּצְרַ֜יִם וּמִפַּתְר֣וֹס וּמִכּ֗וּשׁ וּמֵֽעֵילָ֤ם וּמִשִּׁנְעָר֙ וּמֵ֣חֲמָ֔ת וּמֵֽאִיֵּ֖י הַיָּֽם׃ יב וְנָשָׂ֥א נֵס֙ לַגּוֹיִ֔ם וְאָסַ֖ף נִדְחֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְפֻצ֤וֹת יְהוּדָה֙ יְקַבֵּ֔ץ מֵֽאַרְבַּ֖ע כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ יג וְסָ֨רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹֽרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֨יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם׃
֍ ֍ ֍
(י) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, המלך המשיח שהוא משֹׁרֶשׁ יִשַׁי אבי דוד, אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים – שבתחילת מלכותו ישאו כל העמים דגליהם להתאסף ולהלחם בו, וזו מלחמת גוג ומגוג שתהיה קודם הגאולה השלימה, הרי לאחר מכן אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ, כי יכירו גם הם שהוא הגואל האמיתי, וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד – מנוחתו ממלחמות לא תהיה כמנוחת מלך שאינו חשוב ומחמת כן לא נלחמים בו, אלא אדרבה, בתחילה יתקבצו כולם להלחם בו, וממילא המנוחה שישיג אחר כך תהיה לו לכבוד גדול, כי יד ה' תהיה עימו.
(יא) לאחר שכבר קנה ה' את עם ישראל בהוצאתו אותם מארץ מצרים, וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ, לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ, אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר בארצות הגויים, מֵאַשּׁוּר, וּמִמִּצְרַיִם, וּמִפַּתְרוֹס, וּמִכּוּשׁ, וּמֵעֵילָם, וּמִשִּׁנְעָר, וּמֵחֲמָת, וּמֵאִיֵּי הַיָּם.
(יב) וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, שיהיה זה סימן עבור כל עם להביא את היהודים שבארצם כמנחה לה', וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל – יאסוף ה' את עשרת השבטים, הנמצאים כולם יחד במקום נידח, ויביאם לארצם, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה – את אנשי שבט יהודה, שהפיצם ה' לארבע רוחות העולם, יְקַבֵּץ ה' מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.
(יג) ובאותו זמן יודו הכל למלכות משיח בן דוד, וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם, שמחמת קנאתו במלכות בית דוד עשו להם מלכות נפרדת, וְצֹרְרֵי יְהוּדָה, שהם הגויים שנלחמו בהם, יִכָּרֵתוּ. אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה על שהוא המולך בישראל, וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם על שמרד במלכותו.
