(ד) זָ֘רַ֤ח בַּחֹ֣שֶׁךְ א֭וֹר לַיְשָׁרִ֑ים חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם וְצַדִּֽיק׃
(ה) טֽוֹב־אִ֭ישׁ חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה יְכַלְכֵּ֖ל דְּבָרָ֣יו בְּמִשְׁפָּֽט׃
(ו) כִּֽי־לְעוֹלָ֥ם לֹֽא־יִמּ֑וֹט לְזֵ֥כֶר ע֝וֹלָ֗ם יִֽהְיֶ֥ה צַדִּֽיק׃
(ד) זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים – גם אם תחשך שמש הצלחתו, ויהיה מיוסר בעולם הזה, יזרח לו אור ה' בתוך חשכת צרותיו, כי יבין וידע שהצרות הללו באות באחת משלש דרכים, חַנּוּן – או מצד החנינה, שמייסרו ה' בעולם הזה כדי להרבות את שכרו לעולם הבא, וְרַחוּם – או מצד הרחמים, למרק את עוונותיו, וְצַדִּיק – או ממידת הצדק, להענישו על חטא שעשה.
(ה) ועתה מפרש את מעשיו של האיש הירא את ה' בענינים שבין אדם לחבירו, טוֹב אִישׁ אשר הוא חוֹנֵן וּמַלְוֶה בדרכי החסד, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו והנהגתו בְּמִשְׁפָּט, שלא יעשה עוול נגד חוקי היושר והמשפט.
(ו) כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט, לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק.
