א וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּֽׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה׃ ב וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ ה֑' ר֧וּחַ חָכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת הֽ'׃
֍ ֍ ֍
(א) מזמן הגלות הראשונה של עשרת השבטים על ידי מלך אשור, התחיל הזמן הראוי לגאולה השלימה, ועל זה מתנבא עתה הנביא ואומר, וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי – אם יזכו ישראל, יהיה חזקיהו מלך יהודה המשיח, שעל ידו תבא הגאולה השלימה, ובאופן זה נחשב הדבר שעדיין 'גזע' מלכות בית דוד קיים, וממנו יצא העץ החזק שהוא חזקיהו המלך, שיגאל את ישראל כולם, אך גם אם לא יזכו ישראל לכך שתהיה הגאולה באותו זמן, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה – לאחר שיכרת הגזע ותתבטל מלכות בית דוד מעל פני האדמה, וישארו רק שרשי המלכות הנמצאים מתחת לאדמה, יצמח מהם 'נצר', שהוא ענף דק וחלש, וזהו המלך המשיח העתיד לבא באחרית הימים.
(ב) ותהיה שלימותו מצד שלשה דברים, וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, שדבר זה מלמד על נפש משכלת, שיש בה 'חכמה', שזו קבלת דברי התורה מרבותיו, ו'בינה', שזהו לימוד דבר מתוך דבר, וכן תהיה בו שלמות מצד היותו אדם, ומכח זה תהיה בו רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, שהיכולת לתת עצה טובה היא על ידי השקפתו על המשכיות הדבר בעתיד, שמכח זה ביכולתו לתת עצה טובה, והגבורה באה מכח ההתעוררות שבו, וכן תהיה בו נפש קדושה הנאצלת ממקום גבוה, ומכח זה תהיה בו רוּחַ דַּעַת – שיידע את אמיתות ה' והשגחתו ודרכיו, שזו מדרגת הנביאים, וְיִרְאַת ה', ושלשת דרגות השלימות הללו יהיו בו בשלימות נשגבת שלא תיתכן בדרך הטבע, אלא יתייחסו לרוח ה' שתנוח עליו.
