שיעור 553, ספר תהילים, פרק קיט, ו-ח
(ו) אָ֥ז לֹֽא־אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל־כָּל־מִצְו͏ֹתֶֽיךָ׃
(ז) אֽ֭וֹדְךָ בְּיֹ֣שֶׁר לֵבָ֑ב בְּ֝לָמְדִ֗י מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃
(ח) אֶת־חֻקֶּ֥יךָ אֶשְׁמֹ֑ר אַֽל־תַּעַזְבֵ֥נִי עַד־מְאֹֽד׃
(ו) אָז, כאשר אשמור אפילו את החוקים, שאין טעמם ידוע, לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ, כי בודאי אשמור גם את המצוות שטעמם ידוע, אף אם לא אשיג את טעמיהם לגמרי. אמנם אם אין האדם שומר את החוקים, מחמת שאין טעמם ידוע, יבוש גם בהביטו על כל המצוות שטעמם ידוע, כי אפילו באותם שהוא משיג את טעמם, יתכן שלא השיג את הטעם האמיתי, או שלא השיג את כל פרטי המצוה.
(ז) אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב – אודה לך בלב מלא רוח בינה בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, כי המשפטים בדברים שבין אדם לחבירו הם דברים שכליים, שכל אדם יכול להבין את ישרותם וצדקם, ועליהם יודה האדם לה' מתוך הבנת ליבו.
(ח) ועל ידי שאבין את המשפטים שטעמם גלוי ומובן, גם אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר, הגם שאין טעמם ידוע, כי על ידי שאדע שיש טעם במשפטים, אבין שבודאי יש טעם גם בחוקים, אלא שאינו ידוע לי, ואתה ה' אַל תַּעַזְבֵנִי בהשפעת רוח קדשך בענינים אלו, כדי שעל ידי זה אשמור את חוקיך עַד מְאֹד.
