שיעור 559, ספר תהילים, פרק קיט, כה-כח

(כה) דָּֽבְקָ֣ה לֶֽעָפָ֣ר נַפְשִׁ֑י חַ֝יֵּ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃

(כו) דְּרָכַ֣י סִ֭פַּרְתִּי וַֽתַּעֲנֵ֗נִי לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃

(כז) דֶּֽרֶךְ־פִּקּוּדֶ֥יךָ הֲבִינֵ֑נִי וְ֝אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃

(כח) דָּֽלְפָ֣ה נַ֭פְשִׁי מִתּוּגָ֑ה קַ֝יְּמֵ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃

(כה) כיון שביקש (פסוק י"ז) "גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ", והיינו שה' יתן לו חיים ארוכים כדי שיוכל להשיג את שלימותו הנפשית, מוסיף ואומר, כי אמנם קיבל ה' את תפילתו ונתן לו אריכות ימים, אך זה הועיל לו רק לחיי הגוף הגשמיים, אך עדיין דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי – הנפש הרוחנית דבוקה בעפרוריות וחומריות הגוף, נמשכת אחר תאוותיו ורצונותיו, ואינה יכולה עדיין להשיג כראוי את הענינים הרוחניים, ולכן אבקש, חַיֵּנִי באופן שיהיו חיי הנפש שלי כִּדְבָרֶךָ – כפי שדיברת בתורה וציוית "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים", והיינו חיי הנפש הרוחניים.

(כו) דְּרָכַי סִפַּרְתִּי – ביקשתי ממך שתשמור את דרכי שלא יתנגדו לשמירת חוקיך, וכפי שנאמר לעיל (פסוק ה') "אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ", וַתַּעֲנֵנִי לבקשתי זו, ולכן אמר אחר כך (פסוק י"ב) "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" על קבלת בקשתו, והוסיף שם "לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ", הרי אני חוזר ומבקש שוב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ, שאדע את טעמיהם וסודותיהם של חוקי התורה.

(כז) ה'פקודים' הם המצוות שבאו לזכרון ניסים ונפלאות שאירעו לישראל, ואף שהפקודים עצמם מובנים לי, אך דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי – עשה שאבין את הדרך שבהם נעשו ניסים אלו, וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ – ועל ידי זה אוכל לדבר בענינים מופלאים אלו מתוך הבנה.

(כח) כיון שהפקודים (המוזכרים בפסוק הקודם) מורים על הניסים שעשית עם אבותינו, ולזכרם אנו מקיימים את המצוות הללו, על כן דָּלְפָה נַפְשִׁי מִתּוּגָה על כך שעתה אינך עושה עמנו ניסים כאלו, ולכן אבקש, קַיְּמֵנִי – תקיים ותחזק אותי בדרכי נס ופלא, כִּדְבָרֶךָ האמורים בפקודים, שמהם יש ללמוד שה' מנהיג את עמו בדרכים שמעל חוקי וגדרי הטבע.